המכללה האקדמית עמק הירדן
מבנה המוזיאון הווירטואלי של המטרופוליטן
עבודה מסכמת במסגרת סמנריון רב -תחומי מוזיאון וירטואלי
מאת: אתי אביטן 37564036
לידי: דר' עפרה קינן
תאריך: אוקטובר 2001
תוכן העניינים
מבוא…………………………………………………………………………………
המוזיאון הוירטואלי – רקע תיאורטי..…………………………………………...
שאלת המחקר ושאלות המשנה……………………………………………………
מתודולוגית המחקר……..……………………………………………………………..
רקע על המוזיאון הפיזי……………………………………………………………..
מאפייני המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן…..………………………
סוג הגלריה….…...……………………………………………………………………..
סוג המוזיאון….……..…………………………………………………………………
קהל יעד….…….……………………………………………………………………….
אינטראקציה בין המוזיאון הוירטואלי למשתמש….………………………………
אינטראקציה בין המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן למשתמש.……….………
מבנה המוזיאון וירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן…..…...……………………………
ניתוח דף כניסה……………………………………………………………………...
מבנה פירמידאלי במוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן……..……….
השתלבות האוסף "ציורים אירופאיים" ביתר האוספים……..………………………
5.1 הצגת האוסף "ציורים אירופאיים" במוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן…………
סיכום ומסקנות…………………………………………………………………………..-
רשימת מקורות.………………..……………………………………………………………
נספחים
נספח א – דף הבית..………………………………………………………………………….
נספח ב – האוסף..…..…………………………………………………………………………
נספח ג – ציורים אירופים…..………...………………………………………………………
נספח ד – מיקום הגלריה. ….…………….……………………………………………………
נספח ה – תצוגה של יצירה אחת…….….....…………………………………………………
המוזיאון הוירטואלי – רקע תיאורטי
בבואי לתת סקירה תיאורטית על המוזיאון הוירטואלי, אגדיר תחילה את המינוח. מוזיאון וירטואלי הינו אוסף מאורגן של יצירות אלקטרוניות ומקורות מידע. האוסף יכול לכלול: ציורים, תצלומים, דיאגרמות, גרפים, הקלטות, קטעי וידאו, מאמרים מעיתונים, קטעי ראיונות, נתונים מספריים ואמצעים אחרים היכולים לשרת את המוזיאון הוירטואלי. הוא לעיתים אף יכול לכלול מקורות אחרים מן העולם הקשורים לנושאים בהם עוסק המוזיאון הוירטואלי.http://www.bham.wednet.edu/museweb.htm
המוזיאון הוירטואלי (המדומה) הולך ונוצר באינטרנט והוא חלק מעולם וירטואלי שלם המתהווה ברשת. המוזיאון הוירטואלי הוא אמנם בתחילת דרכו, אך קצב התהוותו עצום והוא ילך ויגבר ככל שקורי הרשת העולמית ימשיכו להיארג בקצב אדיר ולהגיע לכל אתר ובית. מספר המוזיאונים הפותחים אתרים באינטרנט ומציגים מידע ותמונות, הולך וגדל מיום ליום. כמו כן, החלו להתפתח גלריות אינטרנט המציגות (ואולי אף מוכרות) יצירות אמנות דרך האינטרנט (חייקין ורק, 1995).
לגלריה באינטרנט יתרונות רבים על פני הגלריות המקובלות כיום. אין לה מקום פיזי והימצאותה ברשת מאפשרת גישה אליה מכל מקום בעולם, נחוצים רק מחשב ואינטרנט. אולמות הגלריה פתוחים 24 שעות ביממה למשך 365 ימים בשנה לכל מבקר ברחבי הרשת. גלריה באינטרנט חוסכת לאמן דמי שכירת סטודיו והוצאות על חומרים. האומן משתמש בחלל כחלק מיצירתו. היצירה יכולה להיות בכל גודל, צורה וצבע. יכולות להיות ליצירה תכונות שאינן מתאפשרות בעולם המציאותי בשל מגבלות פיזיקאליות או כספיות (רוזן, 1996).
למוזיאון הוירטואלי פונקציות רבות ומגוונות. הפונקציה הראשונה של אתרי המוזיאונים היא לתת מידע לתייר המתכנן את סיוריו. המידע יכול לכלול את הפרטים הטכניים, כמו מיקום (כולל מפות), תחבורה אל המוזיאון, מפת המוזיאון, מחירי כניסה, שעות פתיחה, תערוכות מתחלפות, מבצעי הנחה ועוד. בנוסף, כל מוזיאון מציע את הפריטים הבולטים ביותר שלו, כדי לשכנע את התייר הפוטנציאלי להקדיש זמן ולבקר בו.
הפונקציה השנייה מהווה מלכודת ל"תיירי הכורסה": אלו שחוסכים את מחיר הטיסה וממירים אותו בהשקעה בחיבור לאינטרנט. ניתן לומר כי אתר המוזיאון הוא למעשה מוזיאון בפני עצמו (עזרן וסתר, 1996).
ע"פ חזן (1996), המונח "מוזיאון מדומה" הינו מבלבל כשמבקרים באשליה מושלמת הכוללת את הכניסה למוזיאון, קניית כרטיס וסיור מדומה במוזיאון. היתרון המהפכני של האינטרנט הינו בכלים האינטראקטיביים העומדים לרשות המשתמשים ברשת, לא רק לשימוש מסחרי, אלא גם תכניות חינוכיות של המוזיאון ובניגוד לאמצעי תקשורת אחרים כמו רדיו וטלוויזיה.
קיימים אתרים המאפשרים פעילות פסיבית כגון: צפייה במוצגים, בתמונות או סרטי וידאו. חלק מהם מאפשרים לצופה "להוריד" ולהדפיס מוצגים ותמונות אמנות באיכות טובה. אתרים טובים יותר מאפשרים פעילות אינטראקטיבית, המפעילה את הצופה, ובכך הם עולים עשרות מונים על קטלוגים או ספרי אמנות (עזרן וסתר, 1996). בנוסף, ישנן סביבות המציעות "ספר מבקרים" ומבקשות מהנכנס להתייחס לסביבה , אחרות מציעות כתובות כדי להגיב, להעיר ולהציע. יש כאלה המאפשרות למשתמשים בהן לבנות ולהוסיף מדורים או לארגן מחדש חומרים.
ע"פ אורן, (1995), רמת האקטיביות של המשתמש נקבעת על ידו ברמות שונות בהתאם ליוזמתו. הסביבה האינטראקטיבית מגרה את החושים של המתקשר לסביבה זו עד כדי הטמעות (אימרסיביות) באותה סביבה והתנתקות מהסביבה המציאותית בה הוא מצוי. ככל שרמת המושכלות גבוהה יותר – כך נמוכה רמת האימרסיביות.
יש הטוענים שבכל זאת, לחווית ההתבוננות בחפץ האמיתי אין תחליף, והתמונה הדיגיטלית האינטרנט היא סוג של מזכרת, מעין "צל" של החפץ האמיתי (חזן, 1996). אם כן, מדוע יבחרו בני אדם לשוטט במרחב הוירטואלי?
1. זהות בדויה מאפשרת להם לממש שאיפות כמוסות או להשתחרר מלחצים שכפתה עליהם זהותם המציאותית.
2. מגוון הפעילויות האפשרי בסביבות וירטואליות גדול מזה האפשרי במציאות. לצד פעילויות מוכרות כמו: קניות, צפייה בתמונות או האזנה למוסיקה, ניתן לבצע בהן פעולות החורגות מיכולתנו הפיזית כמו: לחזור בזמן או לחיות בפלנטה אחרת.
3. הסביבה מזמנת טווח גדול למימוש הצרכים של הפרט כאדם יוצר.
4. הסביבה מאפשרת מערכות יחסים טבעיות הנעות בין ייצוג של שיתוף וקבלה לבין ייצוג של מתיחות ודחייה. בסביבות הטקסטואליות פותחה מערכת סמלים המייצגת שמחה/עצב, כעס ותמיהה ועוד. במערכות הגראפיות מתנהגים האבאטרים בהתאם ל"פקודות" כמו כעס ושמחה כאשר השמחה מתורגמת לתנועות של ריקוד וריחוף והכעס לתנועות מאיימות (אורן, 1997).
אחת השאלות הנשאלות בעקבות התפרצות תופעת האינטרנט והעולם הוירטואלי שהיא מציעה, היא האם יסתפק הקהל בתצוגות וירטואליות ויפסיק לבקר במוזיאונים? או, אולי ינהר בהמונו למוזיאונים בעקבות הגירויים שבאינטרנט? על שאלות אלה קשה מאד לתת תשובות והדעות חלוקות ומנוגדות בנושא.
כמות המבקרים במוזיאונים תלויה כמובן בגורמים רבים אחרים שהם תלויי תרבות, העדפות חברתיות וכו' ואין ספק שלאופן הצגת המידע ברשת תפקיד חשוב בעניין זה.
ייתכן ושאלת כמות המבקרים במוזיאון תהפוך במהרה לנושא מחקרי בלבד, בעוד שבמציאות, אתר ברשת יהווה נוכחות הכרחית על מפת המוזיאונים בעולם (רק וחייקין, 1995).
1.2 שאלת המחקר ושאלות המשנה
בעבודה זו ברצוני לחקור את מבנה המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן על היבטיו השונים. אבדוק אפיונים שונים של המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן המייחדים אותו. בנוסף, אעקוב אחר מבנה המוזיאון הוירטואלי במקביל לפירמידה של אתר וירטואלי ואבדוק אם אכן האתר מקביל במבנהו לפירמידה או שהוא סוטה ממנה. אבדוק גם את השלבים בהם עובר הגולש מהכניסה לאתר הוירטואלי דרך דף הכניסה עד למציאת האוסף המבוקש "ציורים אירופיים".
להלן שאלות המחקר אשר אנסה לענות עליהן במהלך עבודתי:
שאלת המחקר:
מהו מבנה המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן?
שאלות משנה:
1. מהו המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן?
2. מה מאפיין את המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן?
3. מהו סוג המוזיאון הוירטואלי?
4. מהי הגלריה המוצגת במוזיאון הוירטואלי?
5. מהו קהל היעד במוזיאון הוירטואלי?
6. כיצד באה לידי ביטוי האינטראקציה בין הקהל למוזיאון הוירטואלי?
7. כיצד בא לידי ביטוי המבנה הפירמידאלי של מוזיאון וירטואלי במוזיאון המטרופוליטן?
8. כיצד האוסף "ציורים אירופאיים" משולב ביתר האוספים במוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן?
9. כיצד מוצג האוסף "ציורים אירופאיים" במוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן?
1.3 מתודולוגית המחקר
מחקר זה בודק את מבנהו של המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן. המחקר הינו איכותי ואופן ביצוע המחקר הוא באמצעות נסיון לנתח את מבנהו של המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן (קיימת זהות בין מבנהו של מוזיאון המטרופוליטן ובין מוזיאונים וירטואלים אחרים). ניתוח זה נעשה על-פי מתודולוגיה דדוקטיבית כאשר אנסה לבחון את המבנה הכוללני של המוזיאון מן הכלל אל הפרט על-ידי כניסה משלב אחד לשלבים השונים.
אבדוק את התהליך אותו עובר הגולש באתר מהכניסה למוזיאון הוירטואלי ועד למציאת פריט מבוקש.
בניתוח האתר עומדים לפני קריטריונים שעל-פיהם אחקור את המוזיאון ביניהם: מבנה פירמידאלי של מוזיאון וירטואלי, אופן הצגת הפריטים, מאפיינים כגון סוג המוזיאון, סוג הגלריה, קהל היעד, אינטראקציה בין המוזיאון הוירטואלי לקהל, ועוד.
סקירת המחקר תתבצע באמצעות התבססות על חומר ספרייתי תיאורטי המתמקד במוזיאונים וירטואלים. החומר נאסף בספריית מכללת עמק הירדן מספרות מקצועית הכוללת: כתבי עת, מאמרים ומחקרים שונים בתחום שהוזכר לעיל. בנוסף, האינטרנט שימש בידי ככלי מידע נוסף אשר בו השתמשתי בחקר המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן וכן למציאת מידע נוסף.
2. רקע על המוזיאון הפיזי
מוזיאון המטרופוליטן הוא אטרקציה תיירותית פופולארית ביותר בניו-יורק. הוא מתפקד כמעין עיר תרבותית בפני עצמה, עם שלושה מליון פריטים המוצגים בה וכ5- מיליון תיירים המבקרים בה מידי שנה (אליס, 1998).
אוסף המוזיאון שנאצר ע"י קבוצת אומנים ופילנתרופים שביקשו להקים מוסד אומנותי שיתחרה באלה של אירופה, נחשב היום למקיף ביותר בעולם המערבי (ברמן, 2000).
המוזיאון החל את פעילותו בתערוכות מתחלפות וב1880- נבנו תוספות שהושלמו מאוחר יותר. החזית היא בסגנון רנסנס, עם קישוטים פיסוליים. זהו המוזיאון הגדול ביותר בארה"ב והשלישי בגודלו בעולם (אחרי המוזיאון הבריטי ומוזיאון ההרמיטז' בסנט פטרבורג) (רוזמרין, 1997).
המוזיאון הינו בבעלות העיר אך נתמך בעיקר ע"י קרנות פרטיות. בין השנים 1880-1925 בזמן שאירופה נשענה על עזרתן של מדינות, המטרופוליטן נבנה מהון של אנשים פרטיים ברובם אנשי עסקים שאספו חפצי אמנות יותר לשם היוקרה שבעניין מאשר אהבה לאמנות, אך למרות זאת אספו חפצי אמנות מהראשונים במעלה. ההיסטוריה של ייסודו וצמיחתו של המטרופוליטן ממחישה את הצמיחה המהירה של העיר ניו-יורק בסוף המאה ה19-, הבירה הכלכלית והתרבותית של צפון אמריקה ועליונותה הכלכלית של אמריקה על אירופה (Chivers et al, 1988).
המוזיאון משתבח בכך, שהוא היחיד בעולם המהווה אנציקלופדיה של תולדות האמנות, המייצגת גם את כל תרבויות העולם (רוזמרין, 1997). היצירות הכלולות בו מתחילות בתקופה הפרה- היסטורית ומגיעות עד לימינו אלה. המקום מאחסן אוספים מכל היבשות, כולל אמנות מצרית קדומה ופיסול ואמנות שימושית אמריקנית מהתקופה הקולוניאלית. בנוסף, המוזיאון כולל ספריית אומנות מהגדולות בעולם (ברמן, 2000).
המוזיאון מחולק ל15- אגפים עיקריים: האגף האמריקאי, אמנות עתיקה, פיסול אירופאי ואמנות דקורטיבית, ציור אירופי מהמאות 13-18, ציור ופיסול אירופאי מהמאה ה19-, ביתן להמן, אמנות ימי-הביניים, אמנות מאפריקה, אמריקה ואוקיאניה, נשק, אמנות אסיאנית, מכון לביגוד, אמנות אסלאמית, כלים מוסיקליים, אמנות המאה ה20-, שרטוטים, תדפיסים ותצלומים (רוזמרין, 2000).
במקום ניתן לקבל רשימה של תערוכות סגורות למשך היום, פירוט של הרצאות מיוחדות במוזיאון. במט (כפי שהוא מכונה) מוצגות למעלה מ30- תערוכות מיוחדות בשנה. בנוסף, ניתן לקבל הדרכה במספר שפות וכן סיורים מוקלטים (אליס, 1998).
3. מאפייני המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן
לצורך סקירת המאפיינים של המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן נקבעו מספר פרמטרים שאותם בדקתי במוזיאון:
3.1 סוג הגלריה
על מנת לקבוע את סוג הגלריה יש צורך להבחין ביו שני סוגים של גלריה באינטרנט:
1. הסוג הנפוץ – גלריה דו ממדית (HTML) – זהו מאגר תמונות שניתן לבחור מתוכו תמונה ולראות אותה פרוסה על פני כל המסך.
2. הסוג השני – גלריה תלת ממדית (VRML) - המבקר באתר נכנס לחלל מדומה של אולם שעל קירותיו תלויות תמונות, והוא משוטט באולם בעזרת העכבר, מתקרב אל היצירות לפי בחירתו ומתבונן בהם מקרוב ולפעמים ממשיך ועובר לעולם התצוגה הבא.
הצגה תלת-ממדית היא הרבה יותר אפקטיבית ומעניינת מההצגה הדו-ממדית הנהוגה כיום. המעבר ממציאות אחת למציאות אחרת משפיע מאד על אופי היצירה, צורתה והיקפה.
בגלריה תלת ממדית באינטרנט המבקר יכול לנווט בחלל באמצעות חצים או באמצעות לוח בקרה על המסך. הוא יכול לנוע לכל הכיוונים, להצביע על מטרה מסוימת "ולעוף" אליה, להצביע על המטרה שוב ולחזור אל מסך הכניסה, או לעבור לאתרים אחרים לפי הפנייה שקיבל בגלריה.
ביקור בגלריה התלת ממדית צופן בחובו הפתעות: מסך אנימציה, קבלת מידע בתמונה באנימציה ובקול, טיול בתוך פסל ומבט על יצירות מזוויות שאינן אפשריות בעולם האמיתי.
תכונות חדשות אלו דורשות אופן הצגה שונה מתליית תמונה על קיר בגובה עיני הצופה הפסיבי הממוצע . היצירה צריכה להיות נגישה ומעניינת מכל כיוון, בעלת יכולת הכוונה לעבר חלקים נוספים ונסתרים ויכולת לגרות את הצופה כדי שיתפתה לבחון אותה מכל צדדיו. (רוזן, 1996).
סוג הגלריה של המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן משלב בתוכו גלריה דו-ממדית וגלריה תלת-ממדית. רובו של המידע באתר מוצג בצורה דו-ממדית ומשלב טקסטים ותמונות לגבי תערוכות אומנים ואוספים, לדוגמא: אמנות אסיאתית, אמנות אפריקנית, ציורים אירופים ועוד.
באתר יש אוסף הנקרא אמנות אמריקאית דקורטיבית ולאחרונה חלק מאוסף זה עוצב בצורה של גלריה תלת-ממדית. הגלריה מציגה חדרים וירטואלים המחולקים לתקופות, מהתקופה הקולוניאלית ועד סוף מלחמת העולם הראשונה ובהם ניתן לערוך סיור במציאות וירטואלית. הכניסה לסיור הוירטואלי היא קלה דרך דף הבית של המוזיאון וישנם ששה סיורים שונים המוצעים, כגון:
פינת אורחים המעוצבת בסגנון של תחיית הרנסנס:
חדרו של פרנק לויד רייט:
כל חדר מציג סיור וירטואלי בתוך החדר, טקסט הסבר קצר וכן רשימת עצמים הנמצאים בחדר. תוך כדי הסיור ניתן להתקרב אל האובייקט הרצוי, להתרחק ממנו ולהדגיש תוך כדי סימון בעיגול את החפצים הנמצאים ברשימה הנ"ל. בנוסף קיימות קישוריות אל נושאים מקבילים כגון: אנשים ומקומות, סגנון התקופה ועוד.
3.2 סוג המוזיאון
על מנת לסווג את המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן מצאתי אפוא כי קיימים שני סוגים של מוזיאון וירטואלי: מוזיאון וירטואלי לימודי ומוזיאון וירטואלי שיווקי.
מוזיאון שיווקי – אתר וירטואלי אשר נועד להיות כלי שיווק וכלי תקשורת למוזיאונים ה"אמיתיים" הפיזיים. מטרותיו של מוזיאון זה להגדיל את מספר המבקרים במוזיאונים הפיזיים, להביא לידיעת הקהל הרחב את אוסף המוזיאון הפיזי, התערוכות המתחלפות ואירועים מיוחדים. אתרים אלה ממלאים לעיתים גם תפקיד מסחרי במכירת תוצרי המוזיאון ופריטים מתוך אוספיו.
לרוב מוזיאון מסוג זה יכיל מספר מועט של פריטים "מגרים", שעות פתיחה, מחירי כרטיסים ולעיתים אפשרות לרכישת כרטיס דרך האתר הוירטואלי, תערוכות המוצגות במוזיאון, מיקום המוזיאון ודרכי הגעה אליו, מפת המוזיאון וכדומה.
מוזיאון לימודי – אתר וירטואלי הבנוי כמוזיאון, בעל פרוגרמה מוזיאלית ברורה המציע בסיס מידע לביקורים מוזיאלים וללמידה ON LINE . מוזיאונים אלה מאפשרים ביקורים חוזרים ונשנים באוסף המוזיאון הוירטואלי ומשמשים כלי משמעותי ביותר בפיתוח הלימוד באמצעות שיטות החקר והגילוי. בנוסף, זהו אמצעי להביא את דבר המוזיאון אל הקהילה התומכת בתהליך של חינוך מתמשך. להלן: http://www.bham.wednet.edu
למוזיאון לימודי ושיווקי ומתוך גלישה במוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן ומוזיאונים אחרים הגעתי למסקנה כי המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן הינו מוזיאון לימודי עם אוריינטציה שיווקית.
להלן מאפייניו של מוזיאון וירטואלי לימודי:
1. האוסף המוצג במוזיאון הוירטואלי הלימודי הוא אוסף גדול אשר ניתן להשתמש בו לצרכי למידה והנאה.
2. הכניסה למוזיאון הוירטואלי הלימודי מזמינה וידידותית למשתמש.
3. על מנת לסייר במוזיאון הוירטואלי הלימודי ולחקור אותו בצורה יסודית יש צורך בביקורים חוזרים ונשנים באתר.
4. המוזיאון הוירטואלי הלימודי יציע מגוון רב של פעילויות לימודיות המתאימות לרמת גילאים וסגנון לימודים שונה.
5. המוזיאון הוירטואלי הלימודי הוא גלובלי, מלבד מקורות מידע מקומיים האתר יציע למבקר מקורות מידע אחרים הקשורים לנושא (קישוריות).
6. המוזיאון הלימודי מסייע בשימור היסטוריה מקומית וממצאים מקומיים, לדוגמא: על ידי מתן אפשרות לתלמידים לעסוק בפרוייקט היסטורי המעורב באוספים ושימור.
7. המוזיאון הוירטואלי הלימודי מעודד ויוצר מוטיבציה לבקר במוזיאון הפיזי.
מוזיאון וירטואלי לימודי הינו דינמי, רב-תחומי ורב-חושי המשלב מגוון רחב של תחומי דעת עם סגנונות למידה שונים ורמות אינטליגנציה שונות. יתרונו של המוזיאון הלימודי ניכר בכך שהוא מציג חיוניות, צבע ותנועה בתהליך החקירה של התלמיד. שלא כמו בבית הספר תהליך הלמידה במוזיאון וירטואלי לימודי מתבצע כאשר הפעילות היא אקטיבית והתלמיד הוא במרכז, המידע מוצג על-ידי התלמיד אשר מבצע את החיפוש על נושא מסוים.
תרומתו של המוזיאון הוירטואלי הלימודי ניכרת בכך שהוא חושף את האוסף המצוי במוזיאון הפיזי למקומות בעולם אשר כל-כך מרוחקים ממנו וללא המוזיאון הוירטואלי לא היו שומעים עליו.
המוזיאון הלימודי מעמיק את הערכים ומעלה את הסבירות לביקור פיזי במוזיאון כיוון שהוא נותן אפשרות לבחון ולחקור חלק מהאוסף קודם הביקור הפיזי, בנוסף, המוזיאון הלימודי מאפשר לגולש בו לחוות את האוסף לבחור נושאים ותחומי התעניינות ולתכנן את הביקור במוזיאון הפיזי על פיהם. להלן: http://www.bham.wednet.edu
כאמור, על פי המאפיינים הנ"ל המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן הוא מוזיאון וירטואלי לימודי המכיל גם אספקטים שיווקים. המוזיאון מציג בנוסף לשעות פתיחה, דרכי הגעה וכדומה מגוון רחב של אוספים ופריטים, קיימת רשימה של האוספים וניתן להיכנס לכל אוסף ולשוטט בין הפריטים השונים וכן ניתן לרכוש דרך האתר מוצרים מחנות המוזיאון או להצטרף לחברות. הגלישה באתר הינה ידידותית ומשלבת אפשרות לחקור פריטים שונים, בנוסף ישנן קישוריות המפנות את הגולש לאתרים שונים המציגים את אותו נושא.
3.3 קהל היעד
שאלה ראשונית בעניין זה היא מיהו קהל האינטרנט נכון לעכשיו? לשאלה זו ניתן להשיב כי כיום רובו של העולם המערבי (ואף חלק מן העולם הפחות מפותח) מאוכלוסיית הגיל אשר יודעת קרוא וכתוב ועד אוכלוסייה מבוגרת הרבה יותר ואשר יש לה גישה לאינטרנט (מבחינה טכנולוגית ומבחינה תקציבית) מודע כיום לאינטרנט ואף עושה בו שימוש נרחב לצרכים שונים, כגון: לימוד, בידור, תיירות, שימוש בדואר אלקטרוני ועוד.
על-פי רק וחייקין, (1995), בבואנו לנתח מיהו קהל היעד עלינו לשאול שאלה נוספת והיא: האם הקהל למוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן הוא מקומי או קהל תיירים? ומכאן, איזה מידע יופיע ובאיזה שפות . הקהל יכול להיות מורכב ממי שזוהי לו הכרות ראשונה עם המוזיאון, מי שביקר פעמים רבות ומחפש מידע חדש ועדכני ומידע רחב, וכל קשת האפשרויות בין שני קטבים אלו.
מכיוון שהמוזיאון המטרופוליטני לאמנות הינו מוזיאון גלובלי ומפורסם בקנה מידה עולמי המציג יצירות אמנות מכל העולם, טבעי הדבר כי קהל היעד של מוזיאון זה יהיה מגוון מאד ומחלקים נרחבים של הגלובוס. כלומר קהל מקומי וגם קהל תיירים. קהל אשר יש לו ידע באמנות וקהל אשר מעולם לא התנסה בכך קודם. על כן האתר צריך להיות מוצג בצורה כזאת אשר כל אחד יוכל לשוטט בו בקלות ואף תינתן האפשרות ללמוד ולהתנסות בדרך החוויתית באמצעות מוצגי האמנות. תמוה בעיניי שבמוזיאון כזה בקנה מידה עולמי המידע מוצג בשפה האנגלית בלבד, דבר המהווה חיסרון של המוזיאון לעומת מוזיאונים וירטואלים אחרים המוצגים בשפות נוספות ועל כן נגישים לקהל גדול יותר.
3.4 אינטראקציה בין המוזיאון הוירטואלי למשתמש
תצורה חברתית בעולם הוירטואלי
בבדיקה של התצורה החברתית של העולם הוירטואלי נמצא כי לצד המאפיינים החברתיים מהחיים במציאות מתקיימים בסביבות אלה צורות התנהגות חדשות. למשל, הנכונות לשוחח עם זרים. על מנת לאפיין סביבות אלה משתמשים במושגים שנטבעו בחקר החברה הקיימת במציאות, כמו: מקום ציבורי, קהילה ו"מקום שלישי". המקום הציבורי מעצם טבעו, פתוח לכל ואינו דורש מחויבות מהנוכחים בו. הקהילה היא תצורה חברתית המבוססת על תחושת שייכות ויחסים הדדיים המושתתים על מחויבויות של החברים לעומת זאת, "מקום שלישי" הוא אינו בית ואינו מקום עבודה. זהו מקום מסוג שלישי שאליו באים אנשים להנות. למשל, בית קפה או מתנ"ס. למקום זה אופיינית השיחה כביטוי לאינטראקציה החברתית והוא מתבסס על גרעין קבוע של מבקרים.
העולמות הוירטואלים מהווים לרבים מעין "מקום שלישי" לצד מקום העבודה וחיי המשפחה שהם מנהלים בביתם. אך "מקום שלישי" הינו במידה רבה מקום ציבורי במובן זה שהוא פתוח לכל המעונין ואינו דורש מחויבות מהבאים אליו. מאידך, המבחן של מקום כזה הוא היכולת שלו להתקיים לאורך זמן, להציע עניין תוך התחדשות מתמדת, ואלה מחייבים אותו לקהל מבקרים קבוע.
אולם, מן הראוי שנשים לב כי המאפיין את "המקום השלישי" הוא דווקא השילוב בין הגישה הוולונטרית (רק מי שמעונין מגיע) לבין היווצרות תשתית של תחושת שייכות ומחויבות. (אורן, 1997).
כמו שמוזיאון וירטואלי לא יכול להיות העתק אלקטרוני של מוזיאון פיזי, כך גם הקהילות המשורתות על ידי מוזיאונים וירטואלים לא יכולים להיות העתק אלקטרוני של קהילות פיזיות. ישנן שאלות רבות הנוגעות לצורה ולהגדרה של קהילה וירטואלית, שאלות אלה נובעות מהבלבול בכל הנוגע לקהילות על בסיס גיאוגרפי. על-כן, צריך לחקור ממדים שונים של הקהילה ולהדגיש כי הפרט אינו נאמן ומזדהה עם קהילה אחת בלבד. http://www.mmu.ac.uk/h-ss/sis/korg/chat.htm
אינטראקציה בין המוזיאון הוירטואלי למשתמש
אין ספק כי במוזיאון הוירטואלי קיימת אינטראקציה בין הקהל למוזיאון. קיימים אספקטים שונים של קשרי גומלין בין המוזיאון לציבור ומוזיאונים אחרים או גופים אחרים באמצעות האינטרנט. לאספקט זה ישנן יתרונות ואולי אף חסרונות בפתיחת ערוץ תקשורת זה.
במערכת גומלין זו, המוזיאון פותח את שעריו לקהל הרחב, ושולח מידע לציבור באמצעות הרשת, ואולם הוא גם מקבל מידע ואנשיו מבקרים באתרים אחרים. עולם המולטימדיה יהיה כמובן שותף פעיל בחזיון המוזיאון ללא קירות. מדובר כאן במולטימדיה במובן שלה בתחום המחשב, כלומר, טקסט, תמונה וקול. ניתן להציג את המידע גם באמצעות תמונות ולשלב בו קול. לדוגמא, קריין יכול לדבר על המוצגים, כלי מוסיקלי ניתן להציג בליווי צליליו, ומוזיאון לתיאטרון יכול לשלב קטעים מהצגות. מופע מולטימדיה יכול להיות מתועד ומוצג ברשת בטכנולוגית מולטימדיה.
כשמדובר במולטימדיה אינטראקטיבית במוזיאונים (פיזיים), מדובר בדרך כלל בעמדות מחשב המציגות תמונות ומידע בליווי קול על האוסף, על תערוכה או נושא מסוימים, כשהקהל מקיים דו-שיח עם המצגת. באמצעות מסכי נגיעה , מקלדת או עכבר, בוחר המבקר בנושא הרצוי, שואל שאלות, משיב תשובות לשאלות המוצגות בפניו, והמצגת זורמת במסלול בו בחר המבקר. עמדות אלה משמשות לעיתים קרובות למטרות חינוכיות, בנויות ומעוצבות בעיקר לקהל צעיר, שהוא המועד לגשת אליהן ולהפעילן. תצוגות אלה ניתן לשלוח לאינטרנט ולאפשר לקהל ליצור אינטראקציה עם המוזיאון, עוד לפני שביקר בו.
"אוטוסטרדת המידע" רצה בשני כיוונים דו-סטריים: מוזיאון-קהל, קהל-מוזיאון. המוזיאון שולח מידע לציבור, מקבל תגובה מן הציבור, אך מקבל גם מידע מן הציבור ממקורות אחרים ברשת. (רק וחייקין, 1995).
מוזיאון – קהל
המוזיאון שולח מידע לרשת כשהמטרה הכללית של ערוץ זה, היא יצירת קשר עם הקהל, למטרות שיווקיות וחינוכיות: הגברת המודעות למוזיאון ופעילויותיו ומכאן, הגדלת מספר המבקרים בו, ומטרות חינוכיות – לימוד/מחקר על ובעזרת אוסף המוזיאון והפעילויות המאורגנות על ידו. כדי להציג מידע זה, על המוזיאון לפתוח אתר (site) ברשת. אתר הינו נקודה מסוימת במארג העולמי ש האינטרנט , שיש לו כתובת וניתן להגיע אליו על ידי הקשה ישירה של הכתובת (למי שמכיר אותה), או בעזרת מערכות החיפוש שנבנו עבור האינטרנט, ודרך אתרים מרכזיים. (רק וחייקין, 1995).
קהל - מוזיאון
באינטראקציה מסוג זה המוזיאון מקבל תגובות ומידע מהרשת. עם פתיחת האתר, המוזיאון יוצר אינטראקציה עם הקהל: המוזיאון יכול לקבל תגובות מן הקהל הן למצגת באינטרנט והן לתצוגות ולפעילויות במוזיאון עצמו (במוזיאון בארה"ב ביקשו מן הקהל עצות לקראת הכנת תערוכה חדשה), המוזיאון מאפשר הזמנת כרטיסים לאירועים או הירשמות לאגודת ידידים וכו'. (רק וחייקין, 1995). יש סביבות המציעות "ספר מבקרים" ומבקשות מהנכנס להתייחס לסביבה. אחרות מציעות כתובות כדי להגיב, להעיר ולהציע. יש כאלה המאפשרות למשתמשים בהן לבנות ולהוסיף מדורים, לארגן מחדש חומרים תחת מיון או כותרת עצמית. (אורן, 1995). לשם היזון חוזר, ישתמש המוזיאון במנגנון הדואר האלקטרוני. אך קשר עם הרשת יכול לתרום רבות גם לצוות המוזיאון . ניתן להיות חלק מהנעשה בעולם בתחום זה, להשתתף בקבוצות דיון על מוזיאונים ובתחומי העיסוק של אנשי המוזיאון, להשתתף בפרוייקטים בינלאומיים, לקבל מידע מקצועי בתחומים שונים (אוצרות, תיעוד, רסטורציה, חינוך וכו') וכפי שתואר לעיל, בעתיד ניתן יהיה לערוך מחקרים בעזרת מאגרי מידע ותמונות במוזיאונים שונים בעולם. תקשורת ברשת יכולה להוות מעין השתתפות בועידה או קונגרס בינלאומיים תמידיים המתקיימים ברשת. (רק וחייקין,1995).
רמת האקטיביות של המשתמש נקבעת על ידו ברמות שונות בהתאם ליוזמתו, שכן לחלל המידע אין מגבלות פיזיות, להוציא עומס העברת מידע בשל ריבוי משתמשים ויכולות קווי התקשורת. (אורן, 1995).
3.4.1 האינטראקציה בין המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן למשתמש
כמסוכם כנ"ל במוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן באה לידי ביטוי אינטראקציה משני הסוגים שהוזכרו לעיל: מוזיאון – קהל, וקהל – מוזיאון.
מוזיאון – קהל: המוזיאון כאמור יוצר קשר עם הקהל למטרות חינוכיות ושיווקיות. במישור השיווקי המוזיאון מציג את האוספים השונים במוזיאון, התערוכות המוצגות, אירועים שונים, לוח שנה המציג פעילויות ואירועים. http://www.metmuseum.org/home.asp .מידע למבקר (במוזיאון הפיזי) http://www.metmuseum.org/visitor/index.asp .חנות המוזיאון והמוצרים אשר ניתן לרכוש בה (דרך האתר), לדוגמא: תכשיטים, ספרים, סרטי וידאו, פוסטרים, צעיפים, עניבות, מוצרים לבית, מוצרים לילדים, מתנות ועוד http://www.metmuseum.org/store/index.asp במישור החינוכי המוזיאון מציע אפשרות "לחקור וללמוד" בנושאים שונים כגון: אומנים, שיטוט בסרגל היסטורי של האמנות, תרבויות, גרסאות אלקטרוניות היכולות לסייע למורה בלימוד נושא מסוים בכתה, גרסה כזו מוצעת לדוגמא בלימוד האמנות במצרים העתיקה: http://www.metmuseum.org/explore/index.asp
דוגמא לפעילות המוצעת באתר היא "מבט מקרוב" בה ניתן ללמוד מושגים באמנות על-פי ציורים שונים כגון: ע"פ התמונה המפורסמת של ג'ורג' וושינגטון חוצה את נהר הדלוואר ניתן ללמוד מושגים כמו פרספקטיבה, תנועה, אור, פרופורציה וצבע. http://www.metmuseum.org/explore/gw/el_gw.htm
אספקט נוסף הוא משאבים חינוכיים הכוללים: מרכזי למידה וספריות אשר ניתן לגשת אליהם ולהיעזר בהם, משאבי מידע ON LINE, שקופיות ותמונות אשר ניתן לרכוש, משאבים חינוכיים למורה: תכניות לימוד לבי"ס יסודי ותיכון, קבוצות לימוד בנושאים שונים ועוד.
קהל – מוזיאון: באינטראקציה מסוג זה המוזיאון מקבל מידע ותגובות מהרשת לגבי תחומים שונים. המוזיאון מציע ספר מבקרים שניתן להירשם בו על-ידי רישום פרטים אישיים והמוזיאון ישלח בדואר אלקטרוני מידע על תערוכות, מבצעים בחנות המוזיאון, חינוך במוזיאון, המוזיאון עצמו ועוד.
לצורך מחקר זה נרשמתי כחברה במוזיאון לצורך בדיקת האינטראקציה בין הקהל למוזיאון. ההרשמה הינה באמצעות דואר אלקטרוני בספר המבקרים וחברות זו אינה כרוכה בתשלום. מזה כשנה לערך אני מקבלת אחת לחודש מידע עדכני מהמוזיאון לגבי: מבצעים בחנות המוזיאון, תערוכות עדכניות, חדשות חודשיות ועוד. http://www.metmuseum.org/guestbook.asp . בנוסף לכך,
המוזיאון מציע אפשרות לתמוך בו כספית על-ידי תרומות, ערבי גאלה הנערכים מידי שנה לאיסוף תרומות, חברות במוזיאון. המוזיאון מציע 14 דרגות שונות של חברות במוזיאון: לסטודנט מוצעת חברות במוזיאון אשר מחירה 40$ ובתמורה המשתמש יקבל מידע על היסטוריה של האמנות, כניסה חינם לשנה למוזיאון למנזרים, ולתערוכות המיוחדות וכן מגזינים מהוצאת המטרופוליטן. http://www.metmuseum.org/member/me_student.htm
חברות מסוג חוג אפולו מחירה כ1000-$ לשנה ומיוחדת לקבוצת הגילים שבין 21-39. חברות זו מקנה הטבות כגון: השתתפות בערב קבלת פנים ובנוכחות מנהל המוזיאון, ארוחת צהרים וסיור בתערוכות מיוחדות ביום ב כאשר המוזיאון סגור לציבור, השתתפות בחגיגת הקיץ השנתית של חוג אפולו, 10% על כל המוצרים בכל חנויות המוזיאון, כניסה לחבר ועד ארבעה אורחים נוספים חינם למוזיאון ולמנזרים ועוד הטבות. http://www.metmuseum.org/member/me_apollo.htm
לסיכום ניתן לאמר כי יחסי הגומלין בין המשתמש למוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן הם דו-סיטרים. בכיוון אחד המוזיאון שולח מידע ברשת לקהל, מידע בעל מטרות שיווקיות על מנת להגדיל את קהל היעד במוזיאון הוירטואלי והפיזי וכן מטרות חינוכיות ולימודיות אשר מטרתן להפיק תועלת חינוכית מן האתר הוירטואלי בשלב ראשון, וגם מן המוזיאון הפיזי עם הביקור במוזיאון. בכיוון השני המוזיאון מקבל מידע ותגובות מהקהילה הוירטואלית. זאת על-ידי תמיכה כספית (במוזיאון הפיזי), חברות, ורישום בספר המבקרים אשר משמעותו כמו להיות מנוי של המוזיאון בדואר אלקטרוני וקבלת מידע על התערוכות במוזיאון, חדשות מן המוזיאון וכדומה.
4. מבנה המוזיאון הוירטואלי במוזיאון המטרופוליטן
כללי
בפרק זה אבדוק להלן את מבנהו של המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן על-פי מתודולוגיה דדוקטיבית מן הכלל אל הפרט – כניסה לאתר הוירטואלי מדף הכניסה עד לפריט מבוקש.
4.1 ניתוח דף כניסה
קודם ניתוח דף הכניסה אגדיר את משמעות המושג:
דף כניסה –(Home Page) עמוד הפתיחה בכל אתר WWW המציג את האתר בקצרה וכולל הפניות לעמודים נוספים באתר. זהו מעין תוכן עניינים לאתר ומפנה את המשתמש לעמודים הבאים. כל דף כולל מידע טקסטואלי או/ו גרפי במבנה היפרטקסטואלי המאפשר להקיש על מילים מסוימות המסומנות בצבע שונה ולקפוץ מידית לאזורים אחרים בדף או לשרת אחר. לדוגמא בדף הראשון של מוזיאון מסוים ישנו תאור כללי של המוזיאון הכולל את סמל המוזיאון, תמונת חזית המוזיאון והפניה לדפים אחרים המתארים תערוכות שונות במוזיאון וכן הפניות לאתרים אחרים המתארים מוזיאונים נוספים ברשת. על המשתמש להקיש עם העכבר על המילה המודגשת המתארת תערוכה מסוימת ומיד יעבור לדף המתאר תערוכה זו ואולי מציג גם חלק ממוצגיה.
במידה והוקשה מילה המפנה לאתר אחר יעבור המשתמש מידית לתצוגת הדף הראשון של האתר האחר. אתר זה עשוי להיות ביבשת אחרת. (רק וחייקין, 1995)
על מנת להבין את התהליך אותו עובר הגולש באתר, להלן ניתוח דף כניסה לאתר המוזיאון הוירטואלי במטרופוליטן המאפשר לנו לראות את אופן הצגת הפריטים והמידע במוזיאון.
קודם דף הכניסה ישנו דף ה"מזמין" אותנו להיכנס למוזיאון, בדף זה מוצגים:
v שם המוזיאון - מוזיאון מטרופוליטן לאמנות, 5,000 שנים של אמנות
v ציור + הסבר קצר על הציור ("גורם משיכה")
v
סמל המוזיאון והזמנה לגולש להיכנס פנימה
v תודות לצלמים (ניתן להיכנס לשם בלחיצה)
v תנאים והגבלות (ניתן להיכנס לשם בלחיצה)
דף הכניסה
v
שם המוזיאון + סמל המוזיאון מוזיאון מטרופוליטן 5,000 שנים של אמנות
מכאן דף הכניסה מחולק לארבעה חלקים:
חלק ראשון
v האוסף
v תערוכות מיוחדות
v חקור ולמד
v לוח שנה (מציג את האירועים בכל חודש)
v חנות המט (המטרופוליטן)
v הרשם בספר המבקרים
v אירועים ותכניות
v משאבים חינוכיים
v חברות במוזיאון
v חדשות מהמט
v תמיכה (כספית) במוזיאון
v מידע למבקר
v אינדקס האתר
v קוביית חיפוש __________ ע"פ הקשת נושא מבוקש
חלק שני
v צור גלריה אישית משלך והתאם אישית את לוח השנה של המט
ע"י רישום בספר המבקרים
v
חווה את אמנות הקנייה בחנות המט
v צפה ביותר מ3,500- עבודות אמנות באוסף המחובר ON LINE
v
חדשות מהמט: "פסנתר הכנף של פרנץ ליסז"
התערוכה נמשכת
v
הצטרף להיות חבר במט וקבל חולצה חינם
v
קונצרטים והרצאות: המטרופוליטן מודיע על עונת 2001-2002
v
צפה בסרגל ההיסטורי של האמנות המציג אמנות מהעולם העתיק
v הצטרף לטיול וירטואלי המציג תקופות אמריקניות - חדש
v פרוייקט חקר מקור: המט מציג ציורים יצירות אירופאיות
אשר לא ידוע מקורם מתקופת הנאצים
חלק שלישי
בחלק זה מופיעה תמונה המתחלפת מידי פעם ולקוחה מתוך אחת התערוכות.
תערוכות מיוחדות:
v מאה של עיצוב: חלק 4 1975-2000, מה6- ינואר 2002
v הגלריות של ז'ק ונטשה גלמן: בית הספר של פריז, מה3- בפברואר 2002
v אמנות אפריקנית, אוקיאנית ואמריקנית עתיקה: רכישות אחרונות, מה28- באוקטובר 2001
ועוד.
חלק רביעי
v תנאים והגבלות
v מדיניות שמירה על הפרטיות
v מידע להתקשרות
v הכרת תודה
דף הכניסה כאמור מחולק לארבעה חלקים: החלק הראשון מציג לנו קישורים הזמינים לגולש במוזיאון הוירטואלי והמידע הניתן הוא בעיקר על המוזיאון הפיזי, כגון: האוסף, תערוכות, מידע למבקר, תמיכה כספית במוזיאון ועוד. חלק זה הוא קבוע ואינו משתנה.
החלק השני בדף הכניסה מציג קישורים למבקר במוזיאון הוירטואלי בצורת טקסט ובצורת ציור, כגון: הזמנה לסיור וירטואלי, הזמנה לחנות המוזיאון, צפייה באוסף ON LINE ועוד. חלק זה ברובו קבוע אך מתחדש מידי פעם לדוגמא הסיור הוירטואלי נוסף לאחרונה ולא היה קיים קודם.
החלק השלישי מציג מידע עדכני לגבי תערוכות מיוחדות שאמורות להיפתח במוזיאון הפיזי בתקופה הקרובה, מוצג שם התערוכה, הנושא בו עוסקת ותאריך פתיחתה. חלק זה הוא משתנה.
החלק הרביעי מציג דברים כלליים הנוגעים למוזיאון הוירטואלי ולאבטחת המידע באתר, כגון: תנאים והגבלות, מידע להתקשרות וכדומה. חלק זה בדף הכניסה הוא קבוע.
v
סמל המוזיאון חוזר על עצמו בכל דף במוזיאון הוירטואלי
v הקישוריות המרכזיות הן: קישוריות מהחלק הראשון (האוסף, תערוכות מיוחדות, חקור ולמד וכו') והן מופיעות בכל דף במוזיאון הוירטואלי.
v אין קישורית לפרוגרמת המוזיאון, דבר המנכ"ל וכדו'.
4.2 מבנה פירמידאלי במוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן
אתר המוזיאון הוירטואלי הינו מקור מידע המציג מידע רב ומגוון העוסק במוזיאון הוירטואלי והפיזי. על-פי חזן (1996), המידע המוצע כולל לרב:
× מידע שימושי הכולל שעות פתיחה וקווי אוטובוס המגיעים למוזיאון.
× מידע עדכני על המוזיאון הפיזי, מגוון האוספים שלו, מדיניותו.
× מידע רחב יותר הכולל תמונות של מוצגים המלוות בדברי הסבר ולפעמים גם בצלילים או בעזרים גרפיים ובסרטונים.
× מידע על אוספים, תערוכות, מחקרים, תכניות חינוכיות, תכניות לפעילות בעתיד.
סוגי המידע כפי שהוצגו לעיל הנם בעלי רמות שונות של היקף המידע:
ברמה ראשונה של מידע יופיע:
מידע כללי: כתובת, טלפון, שעות פתיחה, מחירי כניסה, תחבורה ציבורית, חניה וכו'.
רמה שנייה ומורחבת יותר תכלול גם :
רקע כללי: מהו המוזיאון, מה מטרותיו, מה הוא מייצג ומה הוא מציג, רקע היסטורי על האוסף, המבנה הארכיטקטוני וכו'.
מבנה המוזיאון: חלוקה למחלקות ואוספים, תוכנית פנימית (Floor Plan) להתמצאות ותכנון הביקור.
תערוכות קבועות ותערוכות מתחלפות: מוצגים נבחרים מן התערוכות וטקסט המתאר אותן בקצרה. ניתן לדווח גם על רכישות חדשות ולהציגן.
אירועים: לוחות זמנים, מחירי כרטיסים ואפשרות הזמנת כרטיסים באמצעות הרשת – דואר אלקטרוני.
חנות: מה מוכרים, מבצעים ו"פיתיונות" מסוגים שונים.
חברות במוזיאון ואגודת ידידים: מה היתרונות, מה המחירים ואפשרות הרשמה דרך הרשת – דואר אלקטרוני.
חינוך: מידע על פעילויות, קורסים, חוגים ותצוגות לגילאים שונים. האספקט החינוכי של מידע הנשלח לרשת הוא מגוון ביותר והוא קרקע בשלה לרעיונות יצירתיים.
אינטראקציה עם הקהל בצורות שונות: שאלות המצפות לתשובה, חידות, הזמנה להצעות ורעיונות וכו'. מי שישכיל לשלב רעיונות יצירתיים עם יתרונות הטכנולוגיות החדשות, יוכל להגיד כי השמים הם הגבול.
רמה שלישית ורחבה בהרבה :
פתיחת האוסף כולו והצגתו לקהל הרחב.
מידע מעמיק ומחקרי על כל הפריטים באוסף זה יכול לכלול: תאור פיזי של הפריט, רקע היסטורי, מידע על היוצר/אומן, ביבליוגרפיה הקשורה בפריט וביוצרו, תערוכות בהן הוצג הפריט, וכמובן תמונתו (או מספר תמונות מזוויות שונות). מידע זה יכול לשמש את הקהל הרחב, תלמידים, סטודנטים וחוקרים ברחבי העולם כולו.
שתי הרמות הראשונות מציגות מידע כללי על המוזיאון, פעילויותיו, מבנה האוסף, ואולי אף תצוגה חלקית של מוצגים נבחרים מתוכו. מידע זה יוצג בדרך כלל ע"י טקסט, תמונה ואולי אף קול, כשהבחירה בנושא הרצוי, והמעבר מנושא לנושא ייעשו באמצעות התמונות, Icon ו-"המילים הצבועות" שהם כולם קרשי קפיצה לנושא אותו הם מייצגים (בטכנולוגית ההיפר מדיה). מי שילחץ ("קליק" בעכבר) על המילה הצבועה או על Icon "תערוכות חדשות" יעלה למסך את המידע על תערוכות אלה. השיוט בין הנושאים, הלוך וחזור, הוא קל וברור והמעבר הוא מנושא לנושא. (רק וחייקין, 1995).
על-פי החלוקה לרמות המידע של רק וחייקין (1995), ניתן ליצור סכמה דדוקטיבית של ניתוח מבנה של כל אתר מוזיאון וירטואלי. אדגים סכמה זו על מבנה המוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן להלן:
1. דף כניסה – הפנייה לאגפים שונים וחלקים שונים של המוזיאון.
2. אגפי המוזיאון - ביניהם נכללים תערוכות, אוסף המוזיאון, חנות המוזיאון, אירועים, ספר אורחים, מידע למבקר.
3. מחלקות – נובעות מאגפי המוזיאון ועל כן הן עוסקות בנושאים יותר ספציפיים כגון:
(2)אגף המוזיאון - אוסף מידע למבקר
(3)מחלקה - רשימת אוספים קווי אוטובוס, מחירים לבודדים וקבוצות
4. פעילות / תערוכה – כגון: ציורים אירופאיים, אמנות אפריקנית, אמנות ימי-הביניים, אמנות מודרנית, אמנות מצרית ועוד.
5. פריטים ספציפיים – כגון: ציור מתוך האוסף ציורים אירופאיים המלווה בהסבר.
איור מס 1 יציג את הסכמה כפי שהוצגה לעיל באמצעות פירמידה אשר תדגים את מבנהו של אתר מוזיאון וירטואלי.
דף הכניסה – הפניה לאגפים ופעילויות של המוזיאון
אגפי המוזיאון
מחלקות
פעילות/תערוכה
פריט א, פריט ב
|
איור מס 1: פירמידה של אתר מוזיאון וירטואלי
5. השתלבות האוסף ציורים אירופים ביתר האוספים
פרק זה יבדוק את השתלבות האוסף ציורים אירופים ביתר האוספים המוצגים במוזיאון הוירטואלי. השתלבות האוסף תיבדק ברמת המחלקה שכותרתה ציורים אירופים וברמת הפריט מתוך המחלקה. יתואר תהליך הכניסה מדף הבית של המוזיאון הוירטואלי ועד למחלקה ציורים אירופים ועד לפריט מבוקש מתוך המחלקה.
האוסף ציורים אירופים הנו אוסף מתוך מגוון האוספים המוצגים במוזיאון הוירטואלי. ניתן להגיע אליו בלחיצת כפתור בכמה אופנים:
השתלבות האוסף ציורים אירופים ברמת המחלקה
מדף הכניסה ניתן להיכנס אל:
1. האוסף- הקלקה על "המילה הכחולה" האוסף תציג לנו את רשימת המחלקות המוצגות במוזיאון הוירטואלי ביניהם מחלקת ציורים אירופים.
2. ניתן להקליק על אוסף המחובר online או הציור- icon שבצידו.
3. ניתן להקליק בקוביית החיפוש את הנושא המבוקש – ציורים אירופים.
1. בצד אחד של הדף מוצגת רשימת המחלקות ושם ניתן לבחור את המחלקה המבוקשת ציורים אירופים (חלק קבוע כמעט בכל דף מדפי המוזיאון).
2. בצדו השני של הדף מוצגות שוב רשימת המחלקות אך בליווי הסבר קצר של 3-4 שורות על כל מחלקה וכן ציור- icon מתוך המחלקה ומאפיין אותה. ניתן להקליק על שם המחלקה ציורים אירופים– icon . או על ה
הקלקה על כל אחת מהקישוריות הנ"ל תכניס אותנו אל המחלקה המבוקשת – ציורים אירופים.
אופני הכניסה שתוארו לעיל הנם "דרכים ישירות" להיכנס אל מחלקת ציורים אירופים. קיימות דרכים נוספות "עקלקלות" אשר ניתן מהן להגיע אל מחלקת ציורים אירופים (ממוקמות בצורה אופקית עליונה ומוקטנת בדף):
1. בחירת המנהל –ישנם מוצגים אשר מועדפים ע"י מנהל המוזיאון אשר מחולקים לאזורים בעולם: ניתן להקליק על אירופה או על ציור בתוך המחלקה המזוהה עם ציורים אירופים. משם ניתן לצפות בכלל המוצגים במחלקה.
2. הגלריה שלי – ניתן ליצור גלריה אישית ע"י עיון בכל המחלקות. מוצגת רשימת כל המחלקות וניתן לעיין בפריטים בכל מחלקה ע"י הקלקה על ציורים אירופים.
3. חיפוש באוסף המוזיאון: בצד אחד ממוקמת רשימת המחלקות וניתן להקליק על ציורים אירופים
או חיפוש ע"י הקשת: שם האוסף, האומן היוצר, נושא או שם היצירה, ארץ מוצא, תאריך היצירה, מילת מפתח בנושא.
דרכים נוספות "עקלקלות" לכניסה אל מחלקת ציורים אירופים (ממוקם בצורה אנכית בצדו השמאלי של הדף בצורה מוקטנת), בכל דף מדפי המוזיאון מופיעים באופן קבוע אגפי המוזיאון:
1. מוצרי החנות – יש רשימה קבועה של פריטים מתוכם האוסף.
2. סרגל היסטורי של האמנות – יש רשימה קבועה של פריטים מתוכם האוסף.
3. פרסומי המטרופוליטן – יש רשימה של המחלקות והאוסף.
4. "חקור ולמד" – יש רשימה של המחלקות והאוסף.
5. משאבים Online -יש רשימה של המחלקות והאוסף.
6. תמיכה (כספית) באוסף – יש רשימה קבועה של פריטים מתוכם האוסף.
הכתובת של מחלקת ציורים אירופים:
כפי שתואר לעיל כך משתלב האוסף ציורים אירופים בתוך האוסף המגוון של המוזיאון, השיטה היא דדוקטיבית כאשר מנושא כללי ניתן להיכנס אל נושא יותר ספציפי. כמעט בכל דף מדפי המוזיאון ניתן להגיע אל האוסף שהקלקה עליו נותנת את רשימת המחלקות ביניהם ציורים אירופים, וכן בחלק גדול מהדפים מוצגת רשימת המחלקות כך שניתן להקליק ישירות על מחלקת ציורים אירופים. באותו אופן משתלבות מחלקות אחרות במוזיאון הוירטואלי כגון: אמנות מצרית, אמנות מודרנית, תצלומים ועוד.
השתלבות האוסף ציורים אירופים ברמת הפריט
כל האופנים שהוצגו לעיל מכניסים אותנו אל מחלקת ציורים אירופים, הקלקה על ציורים אירופים פותחת בפנינו דף חדש אשר מכיל הסברים ומבחר תמונות בולטות מהמחלקה וכן יוצרים בולטים ויש אפשרות "לדפדף" באוסף (אופן הצגת הפריטים יפורט בתת פרק 5.1).
כניסה אל מחלקה אחרת במוזיאון כגון: אמנות אסיאתית פותחת בפנינו דף חדש המכיל מספר תמונות והסברים מהמחלקה וכן גם כאן ניתן "לדפדף" באוסף.
לסיכום ניתן לאמר כי יתרון ברור של המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן הוא שניתן בקלות להגיע אליו מכל מקום אל כל מקום והניווט בו הוא פשוט גם למי שאינו מיומן וחסר ניסיון.
5.2 הצגת האוסף ציורים אירופים במוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן
כללי
אתר ברשת הוא ערוץ שיווקי וחינוכי, והשאלות הראשונות שיש לשאול לפני פתיחתו דומות לשאלות ששואל עצמו המוזיאון כשהוא פותח כל ערוץ שיווקי אחר: עיצוב פרוספקט, פוסטר, תשדיר או מודעה בעיתון. השאלות הבסיסיות הן:
מה מטרת פתיחת האתר? לאיזה קהל הוא מיועד? (ראה תת-פרק 3.3 קהל היעד), מה העלויות הכרוכות בהיקף ועיצוב האתר? וכו'.
לצורך זה יש לבדוק מספר רב של מרכיבים להלן חלק מהם:
מבנה האתר – אתרי מוזיאונים עתירים בתמונות , וזמן הטעינה של קובץ תמונה, או בעברית פשוטה זמן עלייתה על המסך הוא ארוך. לכן, כדאי לשקול בניית האתר במבנה דמוי פירמידה – מן הכלל אל המפורט. כל מי שהתנסה בשיוט או גלשנות (Surfing) על פני גלי האינטרנט, מכיר את חוסר הסבלנות המתפתח מהר מאד. באותה מהירות של החלפת ערוצים בטלויזיה, מקפצים צרכני האינטרנט בין המילים הכחולות, מחפשים מהר את "הדבר האמיתי", את שיא העניין, מבלי "לבזבז" זמן על תמונות גדולות ממדים שאינו רוצה לצפות בהן ברגע זה. כמו דורותי ב"הקוסם מארץ עוץ" שהלכה בדרך האבנים הצהובות, משייט הקהל בדרכי המילים הכחולות בחיפוש אחר הקוסם. ומי לא התנסה בחוויה המאכזבת והמתסכלת של גילוי העמדת הפנים של הקוסם? דבר זה יכול להתבטא במידע חסר חשיבות, מידע לא עדכני, מידע נפוץ המופיע בעיתונים או מדריכי תיירות, או הודעה האומרת כי "האתר בהקמה". מידע כזה עלול לגרום למשתמש לברוח מהאתר.
יש לזכור גם כי המשתמש משלם עבור שעות תקשורת. וגם אם מחיר זה אינו יקר "פעימות המונה" עלולות לגרום לו לקצר את הביקור באתר.
גרפיקה - נושא העיצוב הגראפי הוא אספקט חשוב ביותר, במיוחד כשמדובר במידע על מוזיאונים. אתרים רבים מעוצבים בצורה שבלונית וחסרת דמיון, מה שיכול לגרום למבקר מזדמן לנטוש ולחפש משהו מושך יותר. אתרים של אומנים צעירים שנעשים בטכנולוגיות חדשניות, הם במה ליצירתיות רב-תחומית ואף מקור לרעיונות לגופים גדולים יותר. (רק וחייקין, 1995).
אופן הצגת האוסף ציורים אירופים
האוסף ציורים אירופים הוא אחד מני אוספים רבים המוצגים במוזיאון הוירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן. כפי שניתן להבין מהשם, האוסף כולל ציורים אירופים מהמאה ה12- ועד ימינו וזהו אחד האוספים המופלאים הקיימים. האוסף כולל כ2,200- עבודות בערך ועשרות ממנו מוכרים ומפורסמים בכל העולם. האוסף כולל ציורים, רישומים, ציורים על קנבס, עץ ,פרסקו ועוד.
ברשות המוזיאון כ37- ציורי שמן של מונה ו21- של סזאן וכן 5 ציורים על קנבס של וורמיר שהן הכמות הגדולה ביותר של ציורים שלו שניתן למצוא בכל מוזיאון אחר. האוסף כולו מוצג ONLINE.
הכניסה לאוסף ציורים אירופים ע"פ הכתובת הנ"ל חושפת בפנינו עולם חדש. מוצגות לפנינו 3 יצירות מוכרות (highlight) שאמורות "לפתות" את הגולש לשוטט בתוך האוסף. מלבד זאת יש קטע הקדמה והיכרות לאוסף המספר לנו באופן כללי על האוסף ועל תכולתו. בקטע מאוזכרים אמנים ידועים וניתן להקליק על שמותיהם ולהגיע אל יצירותיהם, וכן מופיע שם האמן ותאריך יצירתם של 3 היצירות (highlight) ומשם על-ידי הקלקה ניתן לקבל מידע נוסף על היצירות. (ראה דפי אינטרנט – ציורים אירופים, נספח ג)
ניתן לקבל מידע נוסף על המחלקה והיצירות המוצגות בה באמצעות הקלקה על עוד על המחלקה וכן ניתן לאתר את מיקום הגלריה במוזיאון הפיזי:
כאשר רוצים לעיין ביצירות אפשרי לצפות בכל האוסף המכיל 2275 יצירות או שניתן לצפות רק ב50- היצירות הבולטות.
האפשרויות הניתנות להצגת המידע:
ניתן לצפות ביצירה אחת בכל פעם (ראה דפי אינטרנט, תצוגה של יצירה אחת, נספח ה):
כולל תמונה, תאריך, שם היצירה, שם האמן תקופת חייו ארץ מוצא (לעיתים אף עיר מגורים), גודל, אופן יצירת היצירה (לדוגמה ציור שמן על קנבס), תורם / מוריש היצירה ומספר קטלוגי שלה.
ישנו תאור בן מספר שורות על היצירה, ניתן להקליק על הסטוריה של בעלות על היצירה לדוגמה:
ניתן להגדיל את התמונה לדוגמה:
E1
להוסיף אותה אל גלריה אישית לדוגמה:
ניתן לצפות ב10- טקסטים בכל פעם:
כולל את שם היצירה בצורה מודגשת וניתן להקליק עליה, שם האמן תקופת חייו ארץ מוצא ולעיתים אף עיר מגורים, תורם/מוריש ומספר קטלוגי.
ניתן לצפות ב10- יצירות כולל טקסטים בכל פעם:
כולל תמונה ושם היצירה בצורה מודגשת וניתן להקליק עליהם, שם האמן תקופת חייו ארץ מוצא ולעיתים אף עיר מגורים, תורם/מוריש ומספר קטלוגי.
ניתן לצפות ב50- יצירות במקביל ללא טקסט:
תמונות בלבד של 50 יצירות בכל פעם, ניתן להמשיך לדפדף הלאה באוסף וכן להקליק על כל יצירה ולקבל תצוגה של יצירה אחת בכל פעם.
מלבד אפשרויות הצפייה במוצגי המוזיאון ישנן הפניות לחלקים שונים של המוזיאון:
חלק אחד
q חלק זה מפנה לכלל המחלקות במוזיאון כגון: אמנות אסיאתית, מצרית, יוונית ורומית ועוד.
חלק שני
חלק זה מפנה לקישוריות במוזיאון הוירטואלי אשר עוסקות באותו נ ושא – ציורים אירופים.
q הפנייה לחנות המוזיאון לדף הכולל תדפיסים של ציורים אותם ניתן לרכוש.
q מוצרים בחנות הקשורים לנושא
q חקור ולמד עוד בנושא
q משאבים ONLINE – יש כאן קישוריות גם לאתרים אחרים לא רק של המטרופוליטן:
q גלריית "המט" (מטרופוליטן) שלי
q אירועים הקשורים לנושא
q תמיכה כספית באוסף
חלק שלישי
q קישוריות קבועות במוזיאון הוירטואלי אשר מפנות את הגולש לאגפי המוזיאון כגון: ספר מבקרים, חקור ולמד, תערוכות מיוחדות, האוסף, אירועים ותכניות, לוח שנה ועוד.
לסיכום פרק זה ניתן לאמר שאופן תצוגת הפריטים באוסף ציורים אירופים הוא מאד מגוון. הגולש יכול לבחור בין צפייה רק ב50- יצירות בולטות ומוכרות או דפדוף עצמאי באוסף. בנוסף, הגולש יכול לבחור בדרכי תצוגה שונות: תמונה +טקסט, עשרה טקסטים בלבד, עשרה תמונות +טקסטים או 50 תמונות בכל פעם.
ניתן לקבל מידע על היסטוריה של בעלות על היצירה וכן חותמת האמן על היצירה באם קיימת. בנוסף, ניתן להגדיל את התמונה ואף לשמור אותה (דבר זה לא אפשרי תמיד) ולעשות בה שימושים אחרים וכן ניתן ליצור גלריה אישית המורכבת מיצירות שונות המוצגות במוזיאון הוירטואלי, לא רק מהאוסף ציורים אירופים אלא ממגוון האוספים המוצגים במוזיאון הוירטואלי וזהו לדעתי רעיון מאד יפה.
בנוסף לכך, קיימות הפניות למחלקות השונות במוזיאון , לאגפי המוזיאון והמיוחד הוא שישנן קישורית שונות למוזיאון ולאתרים אחרים אשר עוסקים באותו נושא בלבד.
האתר הוירטואלי מתאים במבנהו ובסוג המידע המוצג בו למגוון רחב של גולשים. המוזיאון הווירטואלי של המטרופוליטן ידידותי למי שמתעניין באמנות במידה מעטה, לדוגמא הצגתן של יצירות בולטות בלבד ואף עונה על הצרכים של המתעניינים באמנות במידה רבה ומאפשר להם להרחיב את האופקים באמצעות פעולות חינוכיות וכדו'.
6. סיכום ומסקנות
העבודה סקרה את מבנהו של המוזיאון הווירטואלי של מוזיאון המטרופוליטן. עיקר המחקר התמקד בבדיקת המבנה של המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן בהקבלה למבנה פירמידאלי של מוזיאון וירטואלי. באמצעות מתודולוגיה דדוקטיבית מהכלל אל הפרט נבדק התהליך אותו עובר הגולש מהכניסה אל דף הבית של המוזיאון ועד למציאת פריט מבוקש. בנוסף, נבדקו אפיונים שונים של המוזיאון הוירטואלי כגון: סוג הגלריה, סוג המוזיאון, קהל היעד ועוד. על מנת ליצור מחקר יישומי אשר ניתן יהיה להסיק ממנו מסקנות נבדקה השתלבות האוסף "ציורים אירופים" בשלל האוספים של המוזיאון וכן נבדקה תצוגתו של האוסף במוזיאון הוירטואלי.
המחקר התמקד בתיאוריה אחת של מבנה פירמידאלי של מוזיאון וירטואלי מכיוון שבמהלך המחקר לא מצאתי סימנים לתיאוריות אחרות הנוגעות למבנה מוזיאון וירטואלי.
תחילה ניתן רקע על מוזיאון המטרופוליטן הפיזי על מנת לתת רקע לקורא על המוזיאון ואופיו – היותו מוזיאון גלובלי לאמנות המציג אמנות מכל רחבי העולם.
בהמשך המחקר נבדקו אפיונים של המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן כגון: סוג הגלריה שהתגלתה ברובה כדו-ממדית וחלק קטן ממנה הינו תלת-ממדי באמצעות סיור וירטואלי בחלקים נבחרים במוזיאון. מאפיין נוסף הוא סוג המוזיאון אשר נמצא כי ברובו מוזיאון לימודי עם אוריינטציה שיווקית. בדיקת הקהל הראתה כי קהל היעד הוא רב ומגוון עצם היותו של המוזיאון מוזיאון גלובלי רב-תרבותי לכן הקהל הינו מקומי ותיירים בעל רמות השכלה שונות. קהל אשר מתעניין במידה קלה באמנות ולכל המתעניין באמנות בצורה רחבה יותר. אפיון אחרון הוא האינטראקציה בין הקהל למוזיאון בשני ממדים: מוזיאון-קהל הכולל פעילות חינוכית ושיווקית וכן את ממד קהל-מוזיאון הכולל תגובות ומידע שהמוזיאון מקבל מהרשת לדוגמא: ספר מבקרים.
בבדיקת מבנה המוזיאון הוירטואלי נותח תחילה דף הבית של המוזיאון ונמצא כי דף הכניסה מחולק לארבעה חלקים : חלק אחד מציג מידע בעיקר על המוזיאון הפיזי, חלק שני מציג קישורים למבקר במוזיאון הוירטואלי, חלק שלישי מציג מידע עדכני המתחלף ועוסק בתערוכות מתחלפות וכן חלק נוסף העוסק באספקטים של אבטחת מידע באתר תנאים והגבלות וכדו'.
לאחר מכן הוצגו רמות שונות של מידע במוזיאון וירטואלי המתקשרות למבנה פירמידאלי וכן הוצגה פירמידה של מבנה מוזיאון וירטואלי: דף הכניסה המפנה לאגפים שונים במוזיאון, מאגפי המוזיאון ישנה הפניה אל מחלקות המוזיאון ומשם אל פעילות או תערוכה מסוימת ומשם ניתן להגיע אל פריטים ספציפיים.
המשך המחקר סקר את השתלבות האוסף "ציורים אירופים" ביתר האוספים ברמת המחלקה וברמת הפריט וכן את אופן הצגת האוסף במוזיאון הווירטואלי. התצוגה מורכבת מתמונות וטקסט, כאשר ניתן לצפות בכל האוסף המכיל כ2200- פריטים או לצפות ב50- היצירות הבולטות ביותר (Highlight). פרט לכך, ניתן לצפות ביצירה אחת המלווה בהסבר, עשר יצירות המלוות בטקסטים מסבירים, עשרה טקסטים ללא הסבר או חמישים יצירות במקביל ללא הסבר. ישנן קישוריות לדפים אחרים במוזיאון ואף לאתרים אחרים פרט למוזיאון המטרופוליני העוסקים בנושא. נמצא כי התצוגה במוזיאון מאד מגוונת וידידותית לגולשים בכל הרמות.
מסקנות אשר עלו מהמחקר הראו כי המבנה של המוזיאון הוירטואלי של המטרופוליטן הוא אכן מבנה פירמידאלי כוללני והמידע מוצג מהכלל אל הפרט. מבנה זה הינו מבנה אידיאלי לבניית מוזיאון וירטואלי מכיוון שכל המידע מוצג בראשי פרקים והגולש מנתב לו את הדרך במוזיאון הוירטואלי על פי תחומי העניין שלו, בדיוק כמו במוזיאון פיזי בו המבקר נכנס לאולמות ולגלריות המעניינות אותו, רק שבמוזיאון הוירטואלי הניווט הוא לרוב קל יותר וברב המקרים לא ניתן לטעות בדרך ולהיתקל בקשיי התמצאות.
מסקנות וממצאים נוספים הוצגו לעיל אך ברצוני להוסיף מספר הערות לגבי המוזיאון הוירטואלי שנבדק:
המוזיאון כאמור הינו מוזיאון גלובלי רב-תרבותי ותמוה בעיניי שהמוזיאון מוצג בשפה האנגלית בלבד, לדעתי טוב ייעשה אם יהיה ניתן לגלוש באתר הוירטואלי בשפות נוספות כגון: צרפתית, ספרדית.
חומר נוסף למחשבה הוא סוג הגלריה במוזיאון אשר ברובה דו-ממדית ורק המחלקה המציגה חדרים בתקופה האמריקנית ניתנת לצפייה בגלריה תלת-ממדית באמצעות סיור וירטואלי. לדעתי בעידן המילניום בו האינטראקטיביות תופסת חלק נכבד מחיי היומיום שלנו, יש טעם להוסיף סיורים וירטואלים גם במחלקות אחרות של המוזיאון המהווים עניין לגבי קהל הגולשים.
הערה נוספת קשורה לאגף "חקור ולמד" המציע דרכים לחקור את המוזיאון הוירטואלי. משיטוט באגף זה מצאתי כי רובן של הפעילויות הינן פרונטליות בהן הגולש לא חווה חוויה עמוקה אשר משאירה רושם רב וגורמת לתהליך של הפנמת הידע. לדעתי יש מקום ליצור פעילויות חוויתיות בדרך של משחק, יצירה פעילה ועוד.
רעיון אשר מצא חן בעיניי הוא יצירת גלריה אישית מכלל המוצגים אשר מוצגים במוזיאון הוירטואלי. הגלריה מורכבת מטעמו האישי של הגולש והאפשרות לצפות בגלריה היא זמינה לגולש וכך נחסך ממנו הצורך לשוטט בכל האתר כאשר הוא מבקש לצפות ביצירות מסוימות.
לסיכום אציין כי מבנהו של המוזיאון הוירטואלי המטרופוליני הינו מבנה פירמידאלי המאפשר ביתר קלות למצוא בו מידע ולהתמצא בו. האתר הינו ידידותי ומזמין לגולש חסר הניסיון וגם לגולש המיומן יותר. המוזיאון כאמור הינו לימודי עם אוריינטציה שיווקית לכן כמעט רובו של האוסף הפיזי מוצג ONLINE במוזיאון הוירטואלי. התצוגה הינה צבעונית למדיי וגם הטקסטים מציגים מידע רלוונטי בשפה מובנת. המוזיאון הוירטואלי מציע חווית לימוד וחקר למעונינים בכך ואף מקיים אינטראקציה בינו לבין הקהל בצורת ספר מבקרים, חברות במוזיאון וכדו'.
הועלתה שאלה במבוא המחקר הנוגעת להשפעת כמות המבקרים כתוצאה מפתיחת מוזיאונים וירטואלים באינטרנט. אמנם, קשה להשיב על כך כיוון ששאלה זו תלויה בגורמים רבים, אך ברצוני לציין שאף שבעבר ביקרתי במוזיאון המטרופוליטן הפיזי ומאד נהניתי מחווית הביקור בו, השיטוט במוזיאון הוירטואלי אף עושה לי חשק לבקר בו שוב איני חושבת שחווית הביקור במוזיאון הוירטואלי מפחיתה בצורך לבקר במוזיאון הפיזי, אלא להפך, שיטוט במוזיאון הוירטואלי עשוי להעצים את הרצון לבקר במוזיאון הפיזי ולצפות במוצגים "על אמת".
רשימת מקורות
1. אורן, אביגיל, "עולמות וירטואלים בתקשורת מחשבים", מחשבים בחינוך 33, 1995.
2. אורן, אביגיל, "תקשורת בעולם וירטואלי – פוטנציאל חינוכי, מחשבים בחינוך 42, 1997.
3. אליס, דיוויד, מדריך ניו יורק, שטיינהרט-קציר, תל-אביב 2000.
4. אתקינס, רוברט, "עולם האמנות מתחבר אליך", במוזיאון 11, 1995, עמ' 12-17.
5. בקר, עקיבא, "מוזיאון על הנט", סטודיו 101, 1999, עמ' 10-11.
6. ברמן, אלינור, ניו-יורק, הוצאת כתר, ירושלים 2000.
7. חזן, סוזן, "סיור מוזיאונים באינטרנט", משקפיים רבעון 28, 1996, עמ' 32-35.
8. עזרן, טל ואורה, סתר, "מוזיאונים וירטואלים", סטטוס ירחון לחשיבה ניהולית 61, 1996, עמ' 62-63 .
9. רוזמרין, יעקב, מדריך למטייל בניו-יורק, הוצאת רותם, תל-אביב 1997.
10. רוזן, אבי, "גלריה באינטרנט – עידן חדש באמנות", משקפיים רבעון 28, 1996, עמ' 36-39.
11. רק, עופר, חייקין אורה, "מוזיאונים והאינטרנט", במוזיאון 11, 1995, עמ' 3-10.
12. Chivers, Ian et al . The Oxford Dictionary of Art. New-York: Oxford University Press 1988.
13. Jamie Mckenzie, Building a Virtual Museum Community, Bellingham Public Schools, 1306 Dupont, Bellingham, WA 98225, 1997. [last update 14.2.1997].
http://www.metmuseum.org/collections/index.asp
הערות