בילדותנו, בבית הילדים בקבוצת אלומות, נהגו לאמר לנו, משסירבנו לאכול את 'הקשה' של הלחם, 'איך אפשר לזרוק לחם, אתם יודעים כי בהודו אנשים מתים ברעב'. מאז הצטיירה הודו כמחוז אנושי קשה.
אהבנו את הודו, את תרבותה, יצירתה, משונותה אך מעל הכל אהבנו את אנשיה.
על אנשים אלה, אנשיה של הודו, ובעיקר מזווית חיי היום יום שלהם, נספר במוזיאון וירטואלי זה.
יוזמה והקמה – ברכה סוארי ועפרה קינן
צילום – ברכה סוארי ועפרה קינן
כתיבה – עפרה קינן
אוצרת התערוכה – עפרה קינן
עיצוב המוזיאון הווירטואלי - דנה הרץ
