טכנולוגיה תרבותית: המוזיאון
ד"ר עפרה קינן
כבר ב-1957 אמר הוגה הדעות מרשל מקלוהאן (Marshall McLuhan) כי "ככל שתרבותנו נעשית יותר טכנולוגית, הטכנולוגיה נעשית יותר תרבותית"[1].
דומה כי אין חולק על עובדת השינוי התרבותי העובר על האנושות במהלך עשרות השנים האחרונות, שינוי בו הטכנולוגיה הפכה לגורם משמעותי ביותר. יתר על כן יש הרואים כי "כל השינויים בעולם הם במידה רבה תוצאה של הסתגלות לעידן הטכנולוגי החדש" (forum.bgu.co.il/downloads/%5B604%5D[2]). השפעת הטכנולוגיה על חיינו, כולל השפעתה התרבותית, נידונה בהרחבה, בספרו של יובל דרור "הפוליטיקה של הטכנולוגיה"[3]. ספרו של מקגולן מעמיק גישה זו וטוען כי שינוי התרבות הטכנולוגית יוצרת למעשה ציביליזציה חדשה. הוא מחלק את התרבות האנושית בהתאם לעידני התרבות הטכנולוגית החל ביצירת הכתב במצרים ומסופוטמיה באלף ה-4 לפני הספירה, ועד העידן הנוכחי בו אנו מצויים בו המחשב הוא כלי התקשורת העיקרי והאינטרנט הוא המוסד המוביל[4].
מצד שני יש לברר כיצד הטכנולוגיה העכשוית, האינטרנטית, נעשית יותר תרבותית?
ניתן להצביע על מספר מגמות המדגישות את הדדיות הקשר בין האינטרנט והיצירה התרבותית. מגמה ראשונה היא הצורך של העולם הטכנולוגי בתכנים תרבותיים המסופקים בעזרת היצירה התרבותית, והצורך של עולם התכנים, לדוגמה לימודים אקדמיים, להשתלב בעולם הטכנולוגי החדש, קרי האינטרנט[5].
המגמה השנייה היא שינוי מעמדם של היצרן והצרכן בעולם הווירטואלי, במיוחד עם פיתוחו של ווב 2. אשר עידן כותב כי "מבחינהתרבותיתהולךונמחקההבדלביןהיצרןלצרכן. מופיעהיצרכן. וויקיפדיההיאדוגמהלמחבר-קורא). פולקסונומיה (טקסונומיהעממיתמחליפהאתהטקסונומיהוהתיזאורוסשלהספרןוהמידעןהמקצועי.[6]"
המגמה השלישית, היא הפיכת האינטרנט לחיים אחרים בעזרת פיתוח ה- Second Life. מגמה שתחילתה בשימוש ב-3 מימדים אינטרנטיים היוצרת מעין "עולמות חדשים", בהם לכאורה מתרחשים חיים מקבילים לחיי העולם הזה. "Second Life® is a 3-D virtual world created by its Residents[7]"
לדעת מקדונלד ואלספורד (Goerge MacDonald and Stephen Alsford) מוסדות המורשת נשרכים מאחרי התפתחות הטכנולוגיה, ומתקשים למצוא לה את התשובה ההולמת, להלן ננסה לבחון קביעה זו.
המוזיאונים הם מוסדות בעלי אוספי תרבות וידע מהחשובים הקיימים בעולם. כפי שבא לידי ביטוי באתר של אונסקו: As points of access for knowledge about cultures and centers of-formal and non-formal—education, museums also contribute to mutual understanding and social cohesion as well as economic and human development"[8]
האוסף התרבותי השמור במוזיאונים הוא רחב, רב פנים ורב תרבותי. מבט על העולם המוזיאלי העולמי והאוספים המגוונים הנמצאים בו מפורסם באתר VLMP[9]. למרות שהמוזיאון הפיזי עובר בעשרות השנים האחרונות שינויים מפליגים, כולל שימוש במחשב להעשרת התצוגה הרי המוזיאון הווירטואלי הוא הכלי העיקרי בעזרתו האוסף התרבותי הצבור במוזיאונים משתלב בטכנולוגיה האינטרנטית. המוזיאונים הוירטואליים ניתנים לחלוקה לשתי קטגוריות: מוזיאונים לימודיים - אתר וירטואלי, הבנוי כמוזיאון, בעל פרוגרמה מוזיאלית ברורה, המציע בסיס מידע לביקורים מוזיאליים וללמידה מקוונת. מוזיאונים שיווקיים – אתר שמטרתו שיווק ומכירה של מוזיאונים פיזיים[10]. המוזיאונים השיווקייםמשתמשים בטכנולוגיה החדישה למטרות שיווק ומכירה, כלומר היחסים בין המוזיאון לבין הטכנולוגיה הם יחסים הדדיים אך אינם שונים בעיקרון מכל גורם כלכלי/חברתי אחר המשתמש בטכנולוגיה האינטרנטית למטרותיו. במילים אחרות עובדת היותו של המוזיאון בעל אוסף תרבותי גדול וחשוב איננה באה לידי ביטוי במוזיאון הווירטואלי שיווקי.
המצב שונה בהתייחסנו למוזיאון וירטואלי לימודי. מוזיאון זה פורס בפני הקהל העולמי את מיטב האוסף התרבותי שלו, מאפשר בחירה של נושאים, פריטים או תערוכות על ידי הצופה/הגולש, ובכך יוצר יחסים הדדיים חדשים בין הטכנולוגיה לבין המוסד בעל האוסף התרבותי. הטכנולוגיה נשכרת מהידע המוזיאלי העצום, תכנים בעלי עניין למגוון של גולשים, על פני הגלובוס כולו, הופכים חלק מאפשרויות הגלישה האינטרנטית. יתר על כן אוכלוסיות חדשות, המוצאות עניין רב בתכנים אלה נחשפות לטכנולוגיה החדשה נעזרות בה, ונזקקות לה.
המוזיאונים, מאידך גיסא, נשכרים מהטכנולוגיה החדישה. היא מאפשרת להם להפיץ את תורתם, משמע הכרה, לימוד, מחקר ועינוג בעזרת האוספים, התכנים, התערוכות ושיטות למידה המצויות ומפותחות בהם.
ההכרה בהזדקקות ההדדית בין הטכנולוגיה החדישה לבין מוזיאון יצרה שיתופי פעולה מעניינים. כך לדוגמה נחתם באוסטרליה, בשנת 2004, הסכם שת"פ בין המוזיאון הלאומי של אוסטרליה לבין המוסד הטכנולוגי של קנברה. עם החתימה אמר מנהל המוזיאון הלאומי: "The National Museum and CIT share a common goal of wanting to provide relevant educational facilities to the community and a total learning experience"[11]. שיתוף הפעולה מתבסס על הכרה ברצון המשותף לספק תשתיות חינוכיות ולימודיות עבור הקהילה.
יתר על כן יש האומרים כי מוזיאוני העתיד יהיו בלתי רלוונטיים ללא אפשרות הגישה לתשתית הדיגיטאלית החדשה. “Museums of the future will be irrelevant without the appropriate embrace of new digital infrastructure”[12] . כתוצאה מכך יזדקקו המוזיאונים להכשרה מחודשת של צוותיהם על מנת להתאימם לטכנולוגיה המחודשת, וכן לשיתופי פעולה בין מוסדיים.
התפתחויות האחרונות בטכנולוגיה האינטרנטית, כגון הווב 2, והחיים האחרים מאפשרים לגולש הבודד להתייחס למידע המוזיאלי במגוון דרכים ושיטות, ולהפיק ממנו יבול אישי ותרבותי רב.
התגמדותו של ההבדל בין יצרן לצרכן, חודרת יותר ויותר גם לעולם המוזיאלי בעזרת המוזאון הווירטואלי. ( קינן, 2008)[13].
.
במספר מוזיאונים וירטואליים נוצרו מרחבי ידע בשלוש רמות:
הרמה הראשונה נועדה לאלה המעוניינים בידע ראשוני, ומופנה בעיקר לילדים ולמערכת החינוך.
הרמה השנייה נועדה למבקר המצוי.
הרמה השלישית נועדה לסטודנט ולחוקר.
המרחב הדיגיטאלי, שעמדנו לעיל על יכולתו לאפשר עושר ידע והעמקתו, יצר בשנים האחרונות שיתוף פעולה רב מימדי בין מוזיאלי. על חשיבותה הרבה של יצירת קהיליית מוזיאונים בחברת המידע בה אנו חיים עמדה סוזן קין (Suzanne Keene). לדעתה ככל שחברת המידע הופכת למשמעותית יותר מתברר כי המוזיאונים עשויים לשחק בה תפקיד חשוב.
ישנן היום דוגמאות רבות בעולם ליצירת קהיליית מוזיאונים. הדוגמא המובהקת, ואולי הראשונה בעולם המוזיאלי, ליצירת קהיליית מוזיאון היא ה-Canadian Virtual Museum המאחד את מרבית המוזיאונים במדינה הענקית ומאפשר למבקר הבודד ליהנות משפע המוזיאונים מחד, ומגיוונם מאידך.
מגמה זו הולכת ומתחזקת.קינן ורון הציעו הבניית התכנים של מוזיאוני ההתיישבות במושבות העלייה הראשונה על ידי יצירתו של קהיליית מוזיאונים עבור קבוצה ייחודית זו.
סיכום
דומה כי רק חבירה משמעותית בין המוזיאונים, והמוזיאולוגיה לבין עוולם הטכנולוגיה תניב את הפירות שישרתו באופן מלא וראוי את שני הגורמים במשוואה. העולם הטכנולוגי יצא נשכר בעזרת גידול משמעותי של כמות התכנים ושל חשיבותם וייחודם, העולם המוזיאלי יצא נשכר בהיותו חלק מן המהפכה הטכנולוגית המתרחשת בעולם, בהתאמתו לחברת המידע שאנו חיים בה ובקבלת כלים חדשים לאיסוף, שימור ותצוגת המידע התרבותי העצום שלו.
חבירה זו שבין הטכנולוגיה למוזיאונים עשוייה לתרום תרומה משמעותית לשימור המורשת עבור גורמים כגון קהילות או חברות קטנות שיבחרו בדרך הדיגיטאלית כדרך האלטרנטיבית לשימור מורשתן וימנעו מהקמת מוזיאונים פיזיים, ראה לדוגמה: "אלומות שלנו" (www.e-mymuseum-alumot.com). בנוסף ניתן להצביע על חבירת הטכנולוגיה והמוזיאונים כבסיס לפיתוחן של דרכי חינוך חדשות וביצוען, להבניית הידע על ושל המוזיאון עבור מבקרים לפני ואחרי הביקור במוזיאון הפיזי, וכתשתית ליצירת קהילות וירטואליות בעלות עניין משותף הנובע מתכני הנוף הייצוגי הוירטואלי.
[1]MacDonald, Goerge and Alsford, Stephen, "Towards the Virtual Museum: crisis and change for millennium 3" Civilization-ca, Essays. Created: February 20, 1997. Last update: May 18, 2001
© Canadian Museum of Civilization Corporation. http://www.civilization.ca/academ/articles/macd-alsf1_1e.html
[2] דיון בפורום אוניברסיטת באר שבע, forum.bgu.co.il/downloads/%5B604%5D
[3] דרור, יובל (2006). הפוליטיקה של הטכנולוגיה. הוצאת מפה, תל-אביב.
[4]McGaughe,William. (2007). Five Epochs of Civilization. THISTLEROSE PUBLICATIONS.
[5]ענת כהן, (2006).עלות-תועלת של סביבות למידה נתמכות אינטרנט. מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט
כנס דוקטורנטים.
[11]. National Museum Director, Craddock Morton. CIT and National Museum of Australia Partnership.
URL: http://www.cit.act.edu.au/industry_business/partnerships_sponsorships/national_museum_of_australia/
[12] Smithsonian American Art Museum, Washington, DC(2002).NINCH & Museums: Better Serving the Community.
[13] קינן, עפרה (2008). "מפירמידה למעגל: האוצר והמבקר במוזאון הווירטואלי", עיונים בשפה וחברה. 1 (1).
כל הזכויות שמורות לד"ר עפרה קינן ©
