מפת האתר מעוניין בתכנית שותפים?

אוצרות לבית שטורמן

ד"ר עפרה קינן
 
טיוטא לדיון


 

קהל היעד:

מסלול אנשי העמק

עיצוב התצוגה על פי נושאי משנה התיישבותיים לאורך העמק:

1. הדרך: העמק שימש לאורך כל הדורות כדרך הרוחב המרכזית של ארץ-ישראל. בתצוגת "אנשי העמק" תבוא לידי ביטוי חשיבותו של העמק כדרך מסחרית, ואופיין של הדרכים השונות במהלך הדורות. הדרך תחולק לקטעי משנה שכל אחד מהם יציג מאפיין אחר, ויחד יתנו את התחושה של חשיבות דרך העמק.
   1. הדרך בתקופה המקראית; תוצג שיירת גמלים
   2. הדרך בתקופה הרומית;   יוצגו 2-3 אבני מיל תוך הסבר מלא של חשיבותן בתקופה הנידונה.
   3. רכבת העמק – תודגש חשיבותה של רכבת העמק כציר תחבורה מרכזי החל מראשית המאה ה-20 ועד 1948. על מנת להפוך את נושא רכבת העמק ל"חי", ניתן להציב בקטע מן הדרך רכבת חשמלית , וכן דגם של תחנת הרכבת סמוך לכפר יחזקאל.
   4. כביש – דגש על הכביש העכשוי המאפשר קשרי מסחר עם ירדן. גם כאן יתכן שימוש במכוניות צעצוע שניתן להפעילן.
   5. לאורך הדרך ניתן להציג סוגי "סחורות" שעברו בה בתקופות השונות
2. צורות ההתיישבות השונות בעמק לאורך הדורות:

1. הכפר בימי המקרא: שימוש בכלים שונים מתוך האוסף הארכיאולוגי של בית שטורמן: נרות שמן, כלים מיובאים, וכדומה. כדאי להציג ליד מעין נבות ולספר את סיפור כרם נבות היזרעאלי
2. הקיבוץ – התכנון הכוללני של גבעת קומי: עין חרוד ותל-יוסף: דגם מבוסס על תכנונו של קאופמן. ספורה של גבעת קומי כמקום ההתיישבות של הקבוצה הגדולה ושל פלוגת גדוד העבודה.
3. המושב – כפר יחזקאל: דגש על המשק הפרטי: דגם של חצר משפחתית והצבת כלים ששימשו בראשית הקמת המושב.
4. הכפר הערבי – דגם של בית ערבי מסורתי

1. מקורות הפרנסה בתקופות השונות:
1. החקלאות:

2. תעשייה:

4. בעיות המים ופתרונן:
   1. נחל חרוד והבעיות המתעוררות מזרימתו.

2. הביצות וייבושן: בניית דגם של ביצות באיזור מעין חרוד: בניית תעלות הייבוש לכוון עין חרוד ותל-יוסף [ניתן להשתמש במפות ותמונות רבות מתקופת ייבוש הביצות].
3. בור המים האפייני לתקופה הישראלית: לידו כדי חרס מהאוסף הארכיאולוגי.
4.  

1. אנשי העמק: לאורך כל התצוגה (אולי על הקירות) יוצגו דמויות אפייניות מבין אנשי העמק. תצוגה זו צריכה להיות רבת פנים, כאשר כל פעם מוארת דמות אחרת ומסופר סיפורה האישי. [הדמויות שתוצגנה צריכות להבחר על-ידי הנהלת בית שטורמן]

6. מאפיינים תרבותיים:
   1. בית הכנסת של בית אלפא: שחזור בזעיר אנפין של רצפת בית הכנסת
   2. המרכז החינוכי-תרבותי בגבעת קומי: בית הספר, המשכן לאמנות ובית שטורמן
   3. חתונה ערבית וחג הבאת העומר או חג הבאת הבכורים כמציין את ההתיישבות היהודית המתחדשת.
7. לאורך כל התצוגה ישולבו בעלי חיים וצמחים מאוסף בית שטורמן באתרים המתאימים. לדוגמה על הגלבוע יצויין אירוס הגלבוע בעזרת אירוסים מיובשים ותמונות, ברמת ייששכר יועמד צבי ארץ-ישראלי מתוך האוסף.  

 

פינת המאבק הצבאי:
למרות העניין הרב שקרבות ושחזורם עשויים להוות יש להזהר מלהפוך את התצוגה לתצוגה המתרכזת בהיבט זה.

8. בפינה זו ישוחזרו מספר קרבות מפורסמים בעמק: מציעה לבחור קרב אחד מאלה, או להציג את שניים
   1. קרב גדעון במדיינים (יוצג על שחזור גבעת המורה ולאורך הדרך, דגש על קרב בין תושבי הקבע לבין הנוודים)

2. קרב שאול בפלשתים (יוצג על שחזור הגלבוע)

3. קרב הג'אלוד

4. קרב הגלבוע במלחמת השחרור

העמק בשנת 2050

 

מסלול הטבע והאדם בעמק

 

1.      תצוגה סיסטמתית

2.      תצוגה אקולוגית

3.      תצוגה אינטרדיסציפלינרית [אפשרות נוספת]

 

1. כיצד השפיעה ההתיישבות על שאלת שימורם של בעלי חיים במקומות חיותם. הדוגמה הקלאסית היא שאלת השרדותו של הנשר בגלבוע.
   1. יובאו קטעים מספרות נוסעים מהמאה ה-19, המתארים את העמק.
   2. יובאו צילומים של בעלי חיים שהיו ונכחדו בעמק [מתוך אוסף הצילומים של בית שטורמן, ותוך הקפדה שהצילום הוא מן האיזור הזה].
   3. יוצגו פוחלצים של בעלי החיים שבהם תתרכז הסוגיה.
   4. יסופרו סיפורם של בעלי חיים מסויימים כגון הרחם שנתפס כרחם  פצוע על ידי ילדי תל-יוסף לפני למעלה מ-60 שנה, ולאחר מותו הובא לבית שטורמן לפיחלוץ ותצוגה.
2. בין שימור לפיתוח: בעיית הקמת הכפר האקולוגי מיכל על הגלבוע. על המבקר לצאת מהתצוגה בתחושה שיש לפניו דילמה שהוא רשאי וראוי להביע עליה את דעתו.
1. תצוגה זו תתרכז בשאלת האירוס בגלבוע, אך תוך שימת-לב למרכיבים נוספים של הטבע בגלבוע העלולים להפגע מהקמת הכפר מיכל.  יוצגו פוחלצי בעלי חיים המאפיינים את המקום, ייבושי אירוסים וצמחים נוספים, תודגש בלעדיותו של  אירוס הגלבוע למקום זה.
2. ספורו של הכפר האקולוגי יובא בעזרת סרט תדמית כפי שנעשה על-ידי המתכננים.
3. החשש לפגיעה בתיירות על-ידי פגיעה בטבע על הגלבוע.
4. אפשרות להבעת דעת המבקר.

המוזיאון של המוזיאון

 

תצוגת דרך העמק (בחוץ)

לסיכום: האוספים המצויים בבית שטורמן, החמרים הארכיוניים והספרייתיים לצד המסורת בת למעלה מ-60 שנה הופכים את בית שטורמן למוסד בעל חשיבות רבה בעיצוב התודעה האיזורית של הדור הצעיר ובחיזוק המודעות של הדור המבוגר. עם זאת הבית חייב לעבור רענון יסודי ולהציב לעצמו מטרה לגעת בבעיות עכשויות ואף לשאול שאלות לגבי עתידו והתפתחותו של העמק.  יש בו את הפוטנציאל להפוך למרכז מחקרי/לימודי/חוויתי ובו בזמן אטרקציה תיירותית.

 מתעניין? מעוניין במוזיאון וירטואלי?  
                                                            ד"ר עפרה קינן