אוצרות לבית שטורמן
ד"ר עפרה קינן
טיוטא לדיון
בית שטורמן נוסד על ידי הקיבוצים עין-חרוד ותל-יוסף בשנת 1941. הוא נוסד לזכרו של חיים שטורמן, מראשוני עין-חרוד שנפל בשנת 1938. היוזם וכותב הפרוגרמה של בית חיים שטורמן היה שמואל סבוראי (סבוראי 1941).
סבוראי הדגיש שני מרכיבי יסוד בפרוגרמה של בית שטורמן: יסוד האיזוריות, היינו, החומר שיובא למכון יהיה מאיזור גיאוגרפי מסויים, ומאידך הרב-תחומיות."החומר המובא למכון צריך לשקף את ידיעת האיזור מכל צדדיה" (סבוראי, תשי"א) (קינן 2003).
בהתאם לדיונים שנערכו במסגרות שונות לחידוש התצוגה בבית שטורמן הוחלט להשאר נאמנים לשני עקרונות אלה. על כן הצעת האוצרות הנוכחית נאמנה למרכיב האזוריות ולמרכיב הרב תחומיות בתצוגת בית שטורמן.
המרחב הגיאוגרפי המקורי של בית שטורמן היה "מפרשת המים במערב, [היינו על הגלבוע] ועד פרשת המים במזרח, כאגן ניקוז הירדן בקטע של עמק בית שאן בין הנחלים תבור וערב בצפון, בזק ויבש גלעד בדרום, משני צדי הירדן" (סבוראי, תש"ד). אך בהתאם לאפשרויות הריאליות פעל המוזיאון בעמקי חרוד ובית-שאן, בהם היה חיים שטורמן פעיל. לאחר הקמת המדינה, הקמת רשויות מוניציפאליות נפרדות לעמקי חרוד ובית שאן, וסיפוח רמת יששכר וחבל תענך לגוש חרוד, שהפך למועצה איזורית הגלבוע, שונה גם הפוקוס הגיאוגרפי של המוזיאון. החל מ-1956, הפוקוס הגיאוגראפי של המוזיאון חפף למעשה את גבולות המועצה האיזורית הגלבוע (קינן 2003).
הפריסה הגיאוגרפית של התצוגה הנוכחית בנושא "אנשי העמק", תכלול בעיקר את עמק חרוד, כיוון שעמק חרוד הוא הלב המוזיאלי של בית שטורמן, וניתן בעזרתו להציג ולחוות את עיקר המטרות של בית שטורמן. עם זאת תהיה הפנייה, במפות או בהסברים לחלקים אחרים של העמק, ולמקומו של העמק כעמק המרכזי בארץ-ישראל. במיוחד יודגשו שערי הכניסה לעמק מגידו ובית שאן, כיוון שהם מבהירים את מבנהו הייחודי של עמק יזרעאל בכללו ואת מקומה של הדרך המרכזית העוברת בו.
בית שטורמן הוקם עם תפיסה של הסטוריה "פתוחה". המרחב הכרונולוגי של המוזיאון נועד לעסוק בהסטוריה האנושית באיזור, החל מימי האדם הקדמון ועד ימינו. התפיסה הייתה, מלכתחילה, כי המוזיאון יתעד את ההסטוריה הדינמית, המתהווית, של האיזור, ולא נועד לתאר תקופה או אירוע של העבר באופן בלעדי. עם זאת היה דגש מיוחד על "התקופה החלוצית", דהיינו, ההתיישבות היהודית בעמק בשנות העשרים(סבוראי תש"ד; קינן 2003). גישה זו תלווה גם את התצוגה המתחדשת, עם נסיון להציב את אתגרי התקופה החדשה של ראשית המאה ה-21.
קהל היעד:
שני קהלי יעד עיקריים מאפיינים את בית שטורמן במהלך למעלה מששים שנות קיומו: ילדי גן ובית-ספר יסודי ופנסיונרים. על כן התצוגה תבנה תוך שימת דגש על שתי קבוצות אוכלוסייה אלה. על מנת לענות לצרכיה של אוכלוסיית התלמידים התצוגה צריכה לאפשר מקסימום של התנסות, וכן פריטים בתנועה. כמו כן כדי לקלוט קבוצות של תלמידים ולאפשר להם לקבל הסבר יש ליצור "מקומות ישיבה" בתצוגה עצמה. האפשרות לשבת בתצוגה תאפשר מקומות מנוחה לאוכלוסיות המבוגרות המתקשות ללכת לאורך זמן.
מסלול אנשי העמק
"דמות האדם על כל האופייני שבו, על כל הרבגוני שבהתגלמותו... היה לו חלק ניכר מאד בחייו של חיים שטורמן. מעטים הם בחיינו אנשים אשר כמוהו נפגשו, הכירו לדעת והוקירו אנשים בני עמים ושבטים ומעמדות שונים מבין תושבי ארצנו..." [מתוך ש. סבוראי, בית חיים שטורמן: הוקם על-ידי עין-חרוד ותל-יוסף (שלוש שנים למות חיים)]
בהתאם לתעודתו הראשונית של המוסד ובהתאמה למאפייני התצוגה המוזיאלית בראשית המאה ה-21
מסלול זה נועד להפגיש את המבקר עם האדם בעמק, לדעת להכירו ולהוקירו. המטרה המרכזית היא לאפשר למבקר ל"געת" באדם שחי בעמק בעבר, להכיר את החיים בו היום ולנסות לעצב את העתיד.
בתצוגה יעשה שימוש מינימלי במולטימדיה, ושימוש רב בפריטי תצוגה מוזיאלית מתוך האוסף העצום של בית חיים שטורמן, במשחקים, במיוחד משחקי בנייה על מנת להפוך את המבקרים לשותפים למציאות שהייתה ואף לתכנן אותה באופן שונה. ההרים העוטרים את העמק: הר הגלבוע מדרום וגבעת המורה מצפון ישמשו כ"מקומות ישיבה והסבר" למבקרים. אלה צריכים להיות ספסלים פשוטים היוצרים את צורת ההר, אך מאפשרים לקבוצות לא גדולות של כמקומות צפיה, רגיעה וקבלת הסברים.
עיצוב התצוגה על פי נושאי משנה התיישבותיים לאורך העמק:
הבסיס יהיה דגם העמק בו ניתן לצעוד לאורך "דרך העמק". כיוון ש"גאולת העמק" היא אחד המעשים הציוניים הקלסיים והיא מציינת תחושת התחדשות, אור, שמחה הרי רצוי לתכנן את אולם התצוגה עם מקסימום מגע עם החוץ, אולי חלונות גדולים שיכניסו את האור והאויר של העמק לתוך חדר התצוגה.
שער הכניסה ייצג את מגידו ובו יוצגו פריטים ארכיאולוגיים המאפיינים את מגידו (בין היתר ממצאים המעידים על הסחר הנרחב שהתקיים באישור באלף השני לפני הספירה, בתקופות הבאות במיוחד בתקופה הרומית-ביזנטית).
בכניסה לחדר תוצג מפה מוגדלת של עמק יזרעאל בעת הקנייה הגדולה של יהושע חנקין. ההגדלה תעשה ממפת העמק ב-09.01.1921, שצוירה על-ידי ריכארד קאופמן, ושמשה כנראה כבסיס לדיון בקונגרס הציוני בקרלסבאד. קונגרס בו אושרה סופית קניית אדמות העמק.
[סיפורה של המפה: בשנת 1990 חפר פרופ. דוד אושיסקין בתל יזרעאל. בית שטורמן ליווה את החפירה ובסוף העונה אף נערך בו יום עיון גדול על תוצאותיה. יום אחד, בבואי לשטח החפירה פנה אלי פרופ. אושיסקין ושאל האם אני מעוניינת בפריט מאוסף סבו מנחם אושיסקין. כמובן שעניתי בחיוב, ולאחר ימים אחדים הוא מסר בידי את המפה שצוירה על-ידי ריכארד קאופמן ונשמרה כל השנים בארכיונו הפרטי של מנחם אושיסקין – ד"ר עפרה קינן]
ביציאה מחדר אנשי העמק תוצג מפת "העמק לאחר הייבוש" מ-1925
בשער היציאה מחדר התצוגה יוצגו פריטים ארכיאולוגיים המייצגים את בית שאן. (כאן יסופר סיפורו של הארכיאולוג המפורסם של העמק – חבר קיבוץ תל-יוסף: נחמיה צורי ויוצגו קטעים מן האוסף שלו)
-
הדרך: העמק שימש לאורך כל הדורות כדרך הרוחב המרכזית של ארץ-ישראל. בתצוגת "אנשי העמק" תבוא לידי ביטוי חשיבותו של העמק כדרך מסחרית, ואופיין של הדרכים השונות במהלך הדורות. הדרך תחולק לקטעי משנה שכל אחד מהם יציג מאפיין אחר, ויחד יתנו את התחושה של חשיבות דרך העמק.
-
הדרך בתקופה המקראית; תוצג שיירת גמלים
-
הדרך בתקופה הרומית; יוצגו 2-3 אבני מיל תוך הסבר מלא של חשיבותן בתקופה הנידונה.
-
רכבת העמק – תודגש חשיבותה של רכבת העמק כציר תחבורה מרכזי החל מראשית המאה ה-20 ועד 1948. על מנת להפוך את נושא רכבת העמק ל"חי", ניתן להציב בקטע מן הדרך רכבת חשמלית , וכן דגם של תחנת הרכבת סמוך לכפר יחזקאל.
-
כביש – דגש על הכביש העכשוי המאפשר קשרי מסחר עם ירדן. גם כאן יתכן שימוש במכוניות צעצוע שניתן להפעילן.
-
לאורך הדרך ניתן להציג סוגי "סחורות" שעברו בה בתקופות השונות
-
צורות ההתיישבות השונות בעמק לאורך הדורות:
על פני דגם העמק יצוינו כל הישובים הקיימים בו היום. יישובים מסויימים ייבחרו כמאפיינים של צורות ההתיישבות השונות ובהם יודגשו הקוים המיוחדים שלהן. [שמות הדגמים יילקחו ממפת העמק ב-1925, בה מופיעים: קיבוץ עין חרוד; פלוגת גדוד העבודה – תל-יוסף; מושב כפר יחזקאל; קבוצת גבע; שני קבוצי בית אלפא עם פירוט: קיבוץ א' של השומר הצעיר – בית אלפא; קבוצת הבלו וייס – חפציבה. בנוסף הכפר הערבי: טייבה; המושב השיתופי: מולדת; יישוב קהילתי: גן-נר; כפר עבודה: גדעונה].
הדגמים והכלים בתצוגה ייאפיינו את תקופת ראשית ההתיישבות, הכיתוב יפנה את תשומת לב המבקרים לשינויים המתחוללים היום באופיים של צורות היישוב, מקורות הפרנסה והמבנה החברתי-כלכלי. חלקה האחרון של התצוגה יאפשר למבקרים לבנות בעצמם דגמים חדשים של צורות ההתיישבות הקיימות או צורות חדשות כמיטב דמיונם.
-
הכפר בימי המקרא: שימוש בכלים שונים מתוך האוסף הארכיאולוגי של בית שטורמן: נרות שמן, כלים מיובאים, וכדומה. כדאי להציג ליד מעין נבות ולספר את סיפור כרם נבות היזרעאלי
-
הקיבוץ – התכנון הכוללני של גבעת קומי: עין חרוד ותל-יוסף: דגם מבוסס על תכנונו של קאופמן. ספורה של גבעת קומי כמקום ההתיישבות של הקבוצה הגדולה ושל פלוגת גדוד העבודה.
-
המושב – כפר יחזקאל: דגש על המשק הפרטי: דגם של חצר משפחתית והצבת כלים ששימשו בראשית הקמת המושב.
-
הכפר הערבי – דגם של בית ערבי מסורתי
-
מקורות הפרנסה בתקופות השונות:
-
החקלאות:
i. שלושה סוגי שדות מושקים בהמטרה, בטפטוף ובתעלות. [דגמים של שלושת סוגי ההשקייה, שימוש בפריטים מתוך האוסף].
ii. שימוש בבעלי חיים מבוייתים על מנת להדגים משק חלב ומשק עופות (שימוש בפריטים מתוך אוסף הטבע).
iii. בריכות הדגים: בניית בריכת דגים ובה משייטים מספר דגים; הצבת עופות מים סמוך לבריכות הדגים (שימוש בפריטים מתוך אוסף הטבע).
iv. מטעים: מטעי גפנים: מטעי זיתים: מטעי פרי הדר.
-
תעשייה:
i. תעשיית עיבוד תוצרת חקלאית:
1. דגם של בית בד עתיק; עיבוד זיתים מודרני – על פי מפעל בית השיטה [ממוקם פיזית סמוך לבית השיטה בדגם; הפנייה אל בית הבד שמחוץ לבית שטורמן ]
2. תוצרת חלב: דגם של חלק מתנובה תל יוסף –דרך החלב [ממוקם פיזית סמוך לתל-יוסף בדגם]
3. דגם של גת: דריכת ענבים – גדעון חובט חיטים בגת [ממוקם פיזית סמוך לטייבה ברמת יישכר; הפנייה לגת מעל מגרש החנייה של בית שטורמן]
4. שקדיה: תעשיית השקדים בגבע
ii. תעשיות אחרות:
1. תעשיית העץ
2. תעשיות מתכת
iii. תעשיית התיירות בשנים האחרונות החלה להתפתח מאד תעשיית התיירות בעמק ויש להניח כי בעתיד היא תהווה את אחד ממרכיבי הפרנסה החשובים.
-
בעיות המים ופתרונן:
-
נחל חרוד והבעיות המתעוררות מזרימתו.
i. דגם של טחנת קמח מופעלת במים היושבת על תוואי הנחל, הפרעה לזרימה השוטפת.
ii. תמונות מהשטפון של 1991
iii. תמונות של ילדים ומבוגרים משתכשכים במעיין
-
הביצות וייבושן: בניית דגם של ביצות באיזור מעין חרוד: בניית תעלות הייבוש לכוון עין חרוד ותל-יוסף [ניתן להשתמש במפות ותמונות רבות מתקופת ייבוש הביצות].
-
בור המים האפייני לתקופה הישראלית: לידו כדי חרס מהאוסף הארכיאולוגי.
-
-
אנשי העמק: לאורך כל התצוגה (אולי על הקירות) יוצגו דמויות אפייניות מבין אנשי העמק. תצוגה זו צריכה להיות רבת פנים, כאשר כל פעם מוארת דמות אחרת ומסופר סיפורה האישי. [הדמויות שתוצגנה צריכות להבחר על-ידי הנהלת בית שטורמן]
-
מאפיינים תרבותיים:
-
בית הכנסת של בית אלפא: שחזור בזעיר אנפין של רצפת בית הכנסת
-
המרכז החינוכי-תרבותי בגבעת קומי: בית הספר, המשכן לאמנות ובית שטורמן
-
חתונה ערבית וחג הבאת העומר או חג הבאת הבכורים כמציין את ההתיישבות היהודית המתחדשת.
-
לאורך כל התצוגה ישולבו בעלי חיים וצמחים מאוסף בית שטורמן באתרים המתאימים. לדוגמה על הגלבוע יצויין אירוס הגלבוע בעזרת אירוסים מיובשים ותמונות, ברמת ייששכר יועמד צבי ארץ-ישראלי מתוך האוסף.
פינת המאבק הצבאי:
למרות העניין הרב שקרבות ושחזורם עשויים להוות יש להזהר מלהפוך את התצוגה לתצוגה המתרכזת בהיבט זה.
-
בפינה זו ישוחזרו מספר קרבות מפורסמים בעמק: מציעה לבחור קרב אחד מאלה, או להציג את שניים
-
קרב גדעון במדיינים (יוצג על שחזור גבעת המורה ולאורך הדרך, דגש על קרב בין תושבי הקבע לבין הנוודים)
i. שימוש בממצאים ארכיאולוגיים: כדים, שופרות (שחזור), כלי מלחמה נוספים האפיינים לתקופה, מאוסף בית שטורמן.
ii. ברקע קריאה בקול של שופטים פרק ט', המספר את סיפור המלחמה.
iii. פינת שולחן מלחמה, בו תוכלנה קבוצות של כ-10 תלמידים לשחזר בעצמן את המאבק.
-
קרב שאול בפלשתים (יוצג על שחזור הגלבוע)
i. ברקע מפת העמק המתארת את התקופה הקדומה (נמצאת היום באולם המים)
ii. שימוש בפריטים ארכיאולוגיים המציינים מאבק: פריטים המציינים את הפלשתים; פריטים המציינים את הישראלים.
iii. קינת דוד כטקסט הבסיס לתצוגה זו (ניתן להעזר בפני עולם המקרא ב', עמ. 157).
iv. פינת שולחן מלחמה בו תוכלנה קבוצות תלמידים לשחזר בעצמן את קרב שאול בפלשתים.
-
קרב הג'אלוד
קרב עין ג'אלוּת – קרב שנערך ביום שישי ה-3 בספטמבר 1260 בארץ ישראל, בסמוך לעין חרוד של ימינו, בו בלמו כוחות הממלוכים את התפשטות האימפריה המונגולית מערבה.
ביולי 1260 החלו הכוחות הממלוכיים לנוע ממצרים צפונה. הם נתקלו בכוח החלוץ המונגולי בעזה, הביסו אותו, והחלו לרדוף אחריו צפונה. רוב הכוחות הממלוכים נעו בשטחים שבשליטה צלבנית וחנו בעכו. כוח חלוץ בראשות ביברס החל לנוע משם מזרחה , ובלילה שבין ה-2 ל-3 בספטמבר הגיע לבקעת עין חרוד (עין ג'אלות, בשמה הערבי באותה תקופה), ותפס עמדה על גבעה מעל המעיין, שם צפה בכוחות המונגוליים נערכים בבקעה. שאר הכוחות הממלוכיים בראשות קוטוז התקרבו גם הם לזירה, והתמקמו במארב.
עם עלות השחר החלו כוחותיו של ביברס לרדת מהגבעות והקרב החל. מספר הכוחות של שני הצבאות היה דומה – כ-20,000, ובתחילה הקרב היה שקול ונמשך עד שעות הצהרים. בשלב מסוים המונגולים הצליחו להבקיע את האגף השמאלי של כוחות ביברס, והממלוכים החלו נסוגים. הצבא המונגולי החל לדלוק אחריהם, אולם נפל למארב של קוטוז. המפקד המונגולי, קיטבוקה, נתפס וקוטוז הורה להוציאו להורג. עם תפיסת מצביאם התמוטט הצבא המונגולי. חלק מהמונגולים ניסו להסתתר בצמחיה העבותה והיבשה של סוף הקיץ, אך נשרפו חיים כשהממלוכים הבעירו אותה. החלק העיקרי של הצבא המונגולי נמלט מזרחה. קוטוז רדף אחריהם עד בית שאן שם הביס את המונגולים סופית, והודה לאללה על הניצחון שהעניק לו.
(מתוך אתר ויקיפידה
i.
פרש על סוס
ii. להדגמת קרב זה ניתן להשתמש באוסף הנדיר של פריטי מלחמה בנשק קר המצוי בבית שטורמן. האוסף עצמו שייך כנראה לתקופה מאוחרת יותר אך בהחלט יכול לאפיין את אופי המלחמה של קרב הג'אלוד. (באוסף: חרבות, פגיונים מגיני ראש ועוד, פריטים שטרם הוצגו באופן מלא בבית שטורמן, וערכם ההסטורי רב מאד).
-
קרב הגלבוע במלחמת השחרור
i. תאור הקרב ילקח מהחומר הארכיוני המצוי בבית שטורמן.
ii. ניתן להשתמש בפריטים שונים מהאוסף העצום המצוי בסליק.
העמק בשנת 2050
בסוף התצוגה יגיעו המבקרים לחדר בו יוצבו פינות לבניין העמק בעתיד. בבסיס של חדר זה ניתן להציג את תכנונו של גבעת קומי לעתיד כפי שנעשה על-ידי אדריכלית הנוף רזיה גלבוע. המבקרים יוכלו לבנות בעזרת עזרים שונים: ארכיטקטוניים, תכנוניים, את עמק חרוד בשנת 2050.
פינת תכנוני מחשב
פינת בנייה בקוביות
פינת יצירת פאזלים
פינת יצירה בחמרים שונים.
מסלול הטבע והאדם בעמק
מסלול הטבע והאדם בעמק יוצג בעיקרו בתוך ארונות תצוגה חדשים, עם תחושה של יתר קרבה בין המבקר לבין התצוגה. עם זאת מן הראוי לשמר לפחות ארון אחד או שניים מהתצוגה המקורית של בית חיים שטורמן, ובו התצוגה כפי שהוצגה בו במשך למעלה מ-60 שנה.
בפתח האולם תוצג רצפת הפסיפס הגדולה הנמצאת עכשיו באולם הארכיאולוגיה. ברצפה זו איורים של בעלי חיים שונים המצויים באיזור וקיימים באוסף הטבע. היא תאפשר להדגיש את אופיו הייחודי של טבע האיזור במיוחד בכל הנוגע לבעלי כנף.
בנוסף ראוי לספר את סיפורה של תצוגת הטבע בבית שטורמן. העבודה המשותפת עם האוניברסיטה העברית בירושלים, קיומה של מעבדת מחקר שסיפקה מידע לחוקרים מכל הארץ וכמובן עבודתה של מחלקת הפיחלוץ.
1. תצוגה סיסטמתית
2. תצוגה אקולוגית
3. תצוגה אינטרדיסציפלינרית [אפשרות נוספת]
התצוגה הסיסטמתית נועדה לאפשר לתלמידים ומבקרים אחרים להשתמש בתצוגה של בית שטורמן ללמידה ולהרחבת דעת. חשוב לציין כי התצוגה הראשונית בבית שטורמן הייתה בנוייה ברובה על המבנה הסיסטמתי, והצליחה להפוך למקור העיקרי של עניין במוזיאון. לכן יש להמשיך ולשמור על המבנה הסיסטמתי לפחות בחלק מן התצוגה.
התצוגה היום היא תצוגת פוחלצי בעלי חיים כמעט באופן בלעדי. רצוי להרחיב אותה ולכלול בה גם צמחים, מתוך אוסף בית שטורמן. למרות שמצב האוסף הזה איננו משופר, מפאת גודלו ניתן להציג מספר לא מבוטל של צמחים בתצוגה, כמו כן אפשר בקלות יחסית להעשיר את האוסף ולהרחיבו בהתאם לצורכי התצוגה.
במסגרת זו כדאי גם להביא תצוגה של חתך גיאולוגי בעמק. הדוגמה המתאימה ביותר היא הדגמה של החתך הגיאולוגי המתגלה במחצבת עין חרוד בגלבוע. האוסף הגיאולוגי הנמצא בבית שטורמן עשיר מאד ובהשלמות מינימליות ניתן להציג חתך מסוג זה.
התצוגה האקולוגית תציג בעיות אפייניות של יחסי האדם והטבע באיזור:
בעמק יזרעאל בכלל ובעמק חרוד בפרט התחוללו שינויים אדירים מבחינת שיווי המשקל האקולוגי במהלך מאה השנים האחרונות. שאלת השפעת האדם על השינויים הללו שהתרחשו באיזור וכן הסכנות והסיכויים לעתיד לבוא הם הבסיס לתצוגה זו. אוסף הטבע של בית שטורמן כולל האוסף הגיאולוגי, הפלורה והפאונה של האיזור מאפשר לבנות תצוגה אקולוגית מרשימה.
בין היתר יידונו בתצוגה השאלות:
-
כיצד השפיעה ההתיישבות על שאלת שימורם של בעלי חיים במקומות חיותם. הדוגמה הקלאסית היא שאלת השרדותו של הנשר בגלבוע.
-
יובאו קטעים מספרות נוסעים מהמאה ה-19, המתארים את העמק.
-
יובאו צילומים של בעלי חיים שהיו ונכחדו בעמק [מתוך אוסף הצילומים של בית שטורמן, ותוך הקפדה שהצילום הוא מן האיזור הזה].
-
יוצגו פוחלצים של בעלי החיים שבהם תתרכז הסוגיה.
-
יסופרו סיפורם של בעלי חיים מסויימים כגון הרחם שנתפס כרחם פצוע על ידי ילדי תל-יוסף לפני למעלה מ-60 שנה, ולאחר מותו הובא לבית שטורמן לפיחלוץ ותצוגה.
-
בין שימור לפיתוח: בעיית הקמת הכפר האקולוגי מיכל על הגלבוע. על המבקר לצאת מהתצוגה בתחושה שיש לפניו דילמה שהוא רשאי וראוי להביע עליה את דעתו.
-
תצוגה זו תתרכז בשאלת האירוס בגלבוע, אך תוך שימת-לב למרכיבים נוספים של הטבע בגלבוע העלולים להפגע מהקמת הכפר מיכל. יוצגו פוחלצי בעלי חיים המאפיינים את המקום, ייבושי אירוסים וצמחים נוספים, תודגש בלעדיותו של אירוס הגלבוע למקום זה.
-
ספורו של הכפר האקולוגי יובא בעזרת סרט תדמית כפי שנעשה על-ידי המתכננים.
-
החשש לפגיעה בתיירות על-ידי פגיעה בטבע על הגלבוע.
-
אפשרות להבעת דעת המבקר.
התצוגה האינטר דיסציפלינרית תשתמש ברעיון של התערוכה "הקיפוד רוצה לרקוד" שנערכה לפני למעלה מעשור בבית שטורמן. הרעיון המרכזי בתערוכה זו היה להפגיש בין שירי ילדים ארץ-ישראלים, איורים שנעשו לשירי הילדים הללו ופריטים מתוך אוסף בעלי החיים של בית חיים שטורמן.
לדוגמה: שירו של ע. הלל על השועל והחסידה:
"פגש שועל בחסידה וביקש לשאול חידה......"
שיר זה ישמש רקע לאיורים מתוך ספרו של ע. הלל, ולפוחלצים של השועל והחסידה "מדברים" זה עם זה.
חשיבותה של תצוגה זו היא בחשיבה הכוללנית שלה, במפגש הבלתי אמצעי של המבקרים עם שלוש דיסציפלינות שונות: השיר – עם דגש על שירים ארץ-ישראלים המאפיינים את החזרה לארץ וההתערות המחודשת של עם ישראל בארץ-ישראל; האיורים - שגם הם פרי מכחולם של יוצרים ישראליים שהתחברו לשירי הארץ הללו והביאו אותם לידי ביטוי באיור שחור לבן או צבעוני; הפוחלצים שהם תצוגה מוזיאלית קלאסית שיקבלו בסוג זה של תצוגה "חיים" חדשים. הם יהפכו מפריט בודד לחלק מתצוגה עשירה יותר ורבת פנים.
המוזיאון של המוזיאון
בית שטורמן הוקם בשנת 1941, והיה מראשוני המוזיאונים בהתיישבות העובדת. התצוגה נחשבה בזמנה לחדשנית ובעלת מעוף. עם השנים דרכי תצוגה זו התיישנו וכבר אינן מספקות. עם זאת חלק מאופני התצוגה הקודמים אשר קיימים, ובחלקם מופעלים בבית שטורמן עד היום, חשוב וראוי להציגם לקהל כ"מוזיאון של המוזיאון".
כיוון שתצוגת בית שטורמן לא נעשתה בהינף אחד הרי שהיא כוללת פריטי דרכי תצוגה מתקופות שונות, שנעשו על-ידי אנשים שונים ובתפיסות מוזיאליות שונות. כל אחד מן הפריטים שיבחר להכלל בתצוגה זו יובא תוך הדגשת סיפורו של הפריט: מה הייתה מטרת יצירתו, על-ידי מי הוא נוצר, באיזה אולם ובאיזה הקשר הוא הוצג בבית שטורמן.
בין הפריטים החשובים בתחום זה יש לכלול:
1. תאור הרצף הכרונולוגי של האזור בעת העתיקה כפי שבא לידי ביטוי בשרשרת העיטורים הנמצאים עד היום באולם הארכיאולוגיה. רצף זה בשיחזור מסויים יכול להוות אטרקציה מוזיאלית.
2. מפת העמק בעת העתיקה [מוצג היום באולם המים].
3. מפת התבליט של שאלת המים בעמק, כולל שיפוצה והפעלת הנורות. מפה זו נעשתה בשנות הששים והייתה בזמנו חידוש מוזיאלי מרשים.
4. לוח העליות. זה לוח עץ שנעשה בו שימוש משני כדי להכין רשימת היישובים שעלו להתיישבות באיזור. ראוי להציג את הלוח כך ששני צדדיו יראו וניתן יהיה להצביע על השימוש המרשים בלוח ישן לתוגה המוזיאלית. הרשימה עצמה נעשתה באותיות מתכת ונראית מרשימה עד היום.
תצוגת דרך העמק (בחוץ)
בבית שטורמן מצוי אחד מאוספי אבני המיל החשובים ביותר. אוסף זה נוצר משום חשיבותו הרבה של העמק כדרך הרוחב המרכזית בארץ-ישראל, אי לכך מספר אבני המיל שנותרו בעמק מן התקופה הרומית ואילך היה גדול מאד. כמו כן יש לציין כי שמואל סבוראי כמנהל בית שטורמן ונחמיה צורי כארכיאולוג הבית וכאיש שהיה מנותני הטון במחקר הארכיאולוגי של האיזור עסקו באינטנסיביות ובאופן יסודי באיסופן של אבני המיל מכל רחבי העמק על מנת לרכזן ולתת בעזרתן ביטוי לחשיבותה של דרך העמק בתקופה הרומית.
ראה:
1. עפרה קינן ותמי שדמי: עמק יזרעאל – דרך הרוחב בארץ מאז ועד היום
2. תמי שדמי: אבני מיל רומיות בדרך העמק
3. תמי שדמי: פירוט על אבני המיל וכתובותיהן
אוסף זה, השייך לעמק הסטורית ומוזיאלית חייב להמשיך ולהוות את המרכיב המרכזי בעיצובה של חצר בית שטורמן.
לסיכום: האוספים המצויים בבית שטורמן, החמרים הארכיוניים והספרייתיים לצד המסורת בת למעלה מ-60 שנה הופכים את בית שטורמן למוסד בעל חשיבות רבה בעיצוב התודעה האיזורית של הדור הצעיר ובחיזוק המודעות של הדור המבוגר. עם זאת הבית חייב לעבור רענון יסודי ולהציב לעצמו מטרה לגעת בבעיות עכשויות ואף לשאול שאלות לגבי עתידו והתפתחותו של העמק. יש בו את הפוטנציאל להפוך למרכז מחקרי/לימודי/חוויתי ובו בזמן אטרקציה תיירותית.
מתעניין? מעוניין במוזיאון וירטואלי?
ד"ר עפרה קינן