מטרת המוזיאון המוזיאון הווירטואלי "אלומות שלנו" נועד להוות חלון ראווה מרכזי לאלומות ואנשיה במהלך כל שנות קיומה, לתולדות הישוב ותרומתם של יחידים ו"גרעינים" להתפתחותו, ואף לנפילתו.
בוני המוזיאון יוזמה והקמת המוזיאון - עפרה קינן. אוצרת המוזיאון - עפרה קינן. צוות המוזיאון - אילת עבודי (גרידינגר); עירית יציב (ברזילי); יעל תגרין (ברזילי); מישה גרינברג; ברכה סוארי (צורף). כתיבה - כותבים רבים מחברי קבוצת אלומות ובניה. עריכת טקסטים - עורכים שונים (מרבית הטקסטים מובאים במקור, ונכתבו במשך קרוב ל-80 שנה)
סיפורו של המוזיאון:
המוזיאון הוירטואלי "אלומות שלנו" נועד לשימור מורשת קבוצת אלומות שהתקיימה בין השנים 1936 עד 1968.
המוזיאון נועד להוות חלון ראווה מרכזי לאלומות ואנשיה במהלך כל שנות קיומה, לתולדות הישוב ותרומתם של יחידים ו"גרעינים" להתפתחותו, ואף לנפילתו. המוזיאון יספר על מעשים שהצליחו ועל כאלה שלא, אך ילווה תמיד בהרבה אהבה אותה רחשו מרבית היושבים בבית האלומותי למקום הנפלא, לחברה ולהיותם חלק מהמעשה החלוצי של ארץ-ישראל.
מטרת המוזיאון לאסוף, לאגור להציג פריטים משמעותיים בתולדותיה וחייה של קבוצת אלומות. איסוף החומר יערך בצורה דיגיטאלית, או פיזית, מכל חברי אלומות, בניה, וכל אדם שיש ברשותו פריטים בעלי משמעות לתולדות הקבוצה, חייה וחבריה.
אולמות המוזיאון יספרו את סיפורה של הקבוצה, כל אולם יעסוק בהיבט ייחודי של חיי הקבוצה, ותהיינה בו מספר תערוכות בהתאם לפריטי האוסף. האוסף ישמש הן להצגת תערוכת הקבע במוזיאון הוירטואלי הן להכנת תערוכות מתחלפות.
מיקומה הייחודי של קבוצת אלומות על גבעת בתניה עלית ומול הר פוריה, ששימש ביתה במשך שנים אחדות, ירחיב את עיסוקו ותצוגתו של המוזיאון הוירטואלי למחוזות נוספים כמו "ההר והבית" בתולדות השומר הצעיר, ו"הבתים השחורים" בתולדות פוריה.
מבנה המוזיאון
המוזיאון מתחלק למספר תערוכות. כל תערוכה או נושא מתמקד בתחום אחר בחיי הקבוצה. התערוכות העיקריות:
1. במרחב הזמן – ובה מובאים פריטים המספרים על ההיסטוריה של קבוצת אלומות.
2. במרחב הנוף – ובה מובאים פריטים המדגישים את יופיו של המקום, גבעת אלומות הלא היא גבעת ביתניה, הגבעה עליה התרחשו המאורעות הסוערים המסופרים בספר ליל העשרים של יהושע סובות.
3. בתרבות – ובה פריטים שונים המספרים על היצירה התרבותית שנוצרה באלומות ועוצמת השפעתה על כל שהיו שותפים לה.
4. בעבודה – ובה קטעים שונים המתארים את חיי העבודה, במיוחד בחקלאות.
5. אנשי אלומות – ובה קטעים שנכתבו לאורך כ-70 שנה, על אחדים מאנשי אלומות ובניה.
6. תערוכות נוספות.
כיצד נוצר המוזיאון?
בשנת 1968 החליטה הנהלת איחוד הקבוצות והקיבוצים כי לקבוצת אלומות, השוכנת על הגבעה היפיהפיה של ביתניה, גבעת אלומות, אין עתיד. בעקבות החלטה זו התפזרו חברי הקבוצה ובניה בכל רחבי הארץ, ואף בעולם. כבת קבוצת אלומות, בתם של משה צורף שהיה "התרבותניק" של הקבוצה ואיש הרוח, ושל זהבה צורף שידה רב לה בכל עבודה כמו טיפול בילדים, אקונומית ואף גיזברית, וכאשה שהספיקה ללדת שלושה מארבעת ילדיה באלומות, כאבתי מאד את כאב הפירוק.
והכאב לא היה כאב אישי בלבד. כל מגע עם מי שהיה באלומות, גילה כי דוק של עצב מלווה את כולנו. תחושת "לקחו לי את הבית" ליוותה ומלווה אותנו עד היום. משגיליתי את הכלי של המוזיאון הווירטואלי הבנתי כי הגיע זמני לעשות מעשה. עלי לנצל כלי זה לשמר את מורשת הקבוצה, חבריה, יצירתה והעתיד שלא נוצר לה.
ב-2006 התחלתי לאסוף חומרים ייחודיים המיועדים למוזיאון הווירטואלי. הופתעתי מעוצמת העניין ושיתוף הפעולה שגילו כל מי שיש לו נגיעה כלשהיא לקבוצת אלומות. העליתי מוזיאון ראשוני מצומצם לאינטרנט והתגובות היו מדהימות. יום אחד קיבלתי טלפון ממישהיא בלתי מוכרת לחלוטין, בשם חמוטל שסיפרה לי כי הוריה מרים ומיכאל קציר היו חברי אלומות, וכי יש בידה פריטים העשויים להיות מאד מעניינים למוזיאון הווירטואלי.
תחילה הייתי סקפטית. "לא היו חברים כאלה באלומות" אמרתי לה. הבטחתי להתעניין אצל "זוכרים" ידועים. אבל איש לא ידע, איש לא שמע. המשכנו בשיחות טלפוניות תכופות ויום אחד אמרה חמוטל –אמא שלי, מיריק, עבדה עם ילדים – רק אז נפל לי האסימון. מרים היא מיריק, ושם המשפחה קושנוי הוא קציר, ומשפחה זו, כפי שאומר המשורר ודאי וודאי שהייתה באלומות.
כך הפכה חמוטל לשותפה בביצוע המוזיאון הווירטואלי "אלומות שלנו". והיא לא הייתה לבדה. אנשים שלחו חומרים המצויים בביתם על מנת שיועלו למוזיאון הווירטואלי, אחרים חיפשו בעליית הגג מכתבים, פתקאות, ספרונים ועוד ועוד.
המוזיאון הווירטואלי "אלומות שלנו" הוא פרי יצירה משותפת של רבים רבים. בידי, עפרה קינן, נפלה הזכות לנווט את המידע, לקטלג אותו ולהביאו בתוך המוזיאון הווירטואלי "אלומות שלנו".
אמצעי התצוגה במוזיאון
כל אחת מן התערוכות מורכבת ממגוון אמצעי תצוגה. תמונות, שחלקן הגדול צולם בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים (מגוון מקורות), ומיעוטן צולם בשנים האחרונות באותם נופים (אורי צורף וחמוטל קציר-ליב). אוסף המכתבים בין אמנון כרמי לרפאל גדעון (משפחת גדעון), החוברת "לשבעה" שיצאה לאור על-ידי קבוצת אלומות בשנת תש"י (1950), חוברת "בהר" שיצאה לאור על-ידי קבוצת אלומות בשנת 1943, ובה אוסף כתבות מרשים, ומעט ציורים ותמונות מפרי עטם של חברי הקבוצה באותה התקופה. המוזיאון כולל מספר ראיונות, שנערכו ברובם על-ידי חמוטל קציר-ליב, עם אחדים מ"זקני" אלומות. מידע נוסף נלקט ממסמכים שונים, כמו ספרי זכרונות או עלונים שנכתבו במהלך השנים, מיילים וסיפורים בעל-פה משלימים את התמונה.
בעלות
ד"ר עפרה קינן @
קריאה לגולשים
אנחנו מזמינים כל מי שהיה לו קשר עם קבוצת אלומות ורוצה להוסיף מעט משלו למוזיאון לפנות אלינו בעזרת חלונית "צור קשר". אנו נשמח להעשיר ולהרחיב את היריעה ולספר פכים קטנים וגדולים מחיי החברים ומסביבתם.
רוצה להוסיף מידע? תמונות, רעיונות, אתה מוזמן לחזור אלינו בקישור להלן : ofra.keinan@gmail.com
